פרשת "תְּצַוֶּה" – "זכור"-"פורים"
בשבת זו נקרא את פרשת השבוע פרשת "תְּצַוֶּה", שבת שחלה לפני חג הפורים, וכן בשבת זו נקרא את פרשת "זָכוֹר", בדברים פרק כה' פסוקים יז'-יט'.
אמרו רבותינו שבת שלפני פורים קוראים את "זָכוֹר" כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן, שהרי ידוע הדבר ומפורסם העניין שהמן הוא מזרעו של עמלק. הסבר הפשוט של הדברים הוא, מכיוון שישנו קשר משפחתי בין עמלק לבין המן ושניהם ביקשו לצאת נגד עם ישראל, לכן ראו לנכון חז"ל לסמוך את שבת "זָכוֹר" לפורים, כדי לסמוך את שתי המחיות יחדיו, לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן.
אך ניתן להסביר את סמיכות עמלק לסמיכות המן באופן מעמיק וחדשני יותר, המגילה מספרת שהמן הרשע ביקש להשמיד את עם ישראל, ניגש למלך אחשורוש וביקש ממנו רשות לקיים רשעות זו. ואז המן מפיל פור הוא הגורל מתי לקיים את המעשה, הפור יצא בחודש אדר, אומרת על כך הגמ' במסכת מגילה דף יג' עמוד ב' "תנא, כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה. אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד".
יש לברר ולשאול על דברי גמ' זו, מה השמחה של המן שיצא לו הפור בחודש אדר שמת בו משה רבינו, לכאורה מה עניין מיתת משה רבינו להצלחתו של המן לבצע את משימתו להרוג את היהודים?? מדוע שמח המן שנפל הפור בחודש אדר חודש מיתת משה רבינו??
הווה ידוע שמשה רבינו מסמל את התורה וקיום מצוותיה, שהרי משה קיבל תורה מסיני והעבירה ולימדה לבני ישראל, כפי שאומר הפסוק "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב", וכשעם ישראל מקיימים את התורה ומצוותיה אין שום אומה ואין שום אדם שיכולים לפגוע בהם, כדברי התורה בספר ויקרא פרשת "בְּחֻקֹּתַי" פרק כו' "אִם בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…וּרְדַפְתֶּם, אֶת אֹיְבֵיכֶם, וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". ואם חלילה עם ישראל רפויים בקיום התורה ומצוותיה אזי "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם, וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם" (כו', יז').
כאשר משה קיים אזי ישראל מקיימים את התורה, אך כשמשה מת קשה יותר לישראל לקיים את התורה, וזה שאומרת התורה בספר דברים פרק י' פסוק יב' "וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ. כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". שואלת ואומרת הגמ' במסכת ברכות דף לג' עמוד ב' "כי אם ליראה, אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא…" פירוש הדברים הוא, התורה מבקשת ואומרת "מָה ה' אֱלֹקֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ", לכאורה זו בקשה פשוטה, והרי הבקשה "כִּי אִם לְיִרְאָה וכו' " הינה בקשה גדולה וקשה לביצוע, אז מדוע מציגה זאת התורה בפתיח כבקשה קטנה ופעוטה?? עונה הגמ' ואומרת "אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא", הרבה פירושים נאמרו להסבר תשובת הגמ', אך אחת התשובות היא, נכון הוא הדבר כאשר עם ישראל היו במחיצתו של משה רבינו, גם יראת שמים בשבילם היתה בקשה פשוטה, מכיוון שמשה נמצא במחיצתם דבר זה נותן להם חיזוק לקיום התורה ומצוותיה.
לאור דברינו אלו נוכל עתה להסביר את שמחתו של המן שיצא לו הפור בחודש אדר, חודש שבו מת משה, מכיוון שחודש זה מסמל את הסתלקותו של משה מעם ישראל, כאות וכסימן הדבר מהווה חלילה ירידה רוחנית אצל עם ישראל, ולכן התוצאה הישירה מכך חשב המן שהוא יצליח במשימתו, כך שהמן ידע שסוד הצלחתו להכניע ולהביס את ישראל חלילה, זה רק במצב שעם ישראל נמצא בירידה רוחנית, בירידה בקיום התורה ומצוותיה.
רעיון זה עולה בקנה אחד בדיוק במחשבתו של עמלק כאשר רצה להילחם בעם ישראל, נאמר בספר שמות פרק יז' פסוק ח' "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם", מסבירים רבותינו מה המשמעות "רְפִידִם"? שרפו ידיהם מן התורה, עמלק ראה שעם ישראל נמצא ברפיון ידיים מקיום התורה ומצוותיה, אמר לעצמו זהו העת לנצח חלילה את ישראל ולכן יצא עליהם לקרב, ולכן אומרת התורה במלחמת עמלק בישראל "כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק" (יז', יא').
נאמר על כך בגמרא ראש השנה דף כט' עמוד א' "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתגברין, ואם לאו היו נופלין".
עמלק תפס את ישראל ברפידים בזמן רפיון ידיהם מהתורה, ולכן הניצחון על עמלק הוא כאשר ישראל מתחזקים בתורה ובקיום מצוותיה, וזה שאומרת הגמ' כאשר ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים.
כך העולה מדברינו אלו שגם המן וגם עמלק, חיפשו שעת כושר שעם ישראל נמצאים ברפיון רוחני כדי לנצחם, אך עמלק לא ידע שאומנם ישראל היו ברפיון ידיים מהתורה, היו "בִּרְפִידִם", אך יש באפשרותם לתקן מצב זה להתחזק בקיום תורה ומצוות, ולשעבד את ליבם לאביהם שבשמיים, ואכן כך היו הדברים, ועמלק ספג מכה קשה. הם הדברים לגבי המן שחשב שיצא הפור באדר חודש שבו נסתלק משה רבינו ולכאורה דבר המראה רפיון רוחני לדורות, אך הוא לא ידע שמשה נולד גם בחודש אדר כאות וכסימן לחיזוק רוחני לישראל לדורות, על כן מצווים אותנו רבותינו לקרוא פרשת "זָכוֹר" לפני פורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן, דבר המלמדנו כמה שאנו צריכים להתחזק בתורה ובקיום מצוותיה, ואז ידינו תגבר על שונאנו.
דברים אלו עולים גם בקנה אחד לפסוק הראשון הפותח את פרשתנו "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד". ידוע הדבר ומפורסם העניין שהנרות מסמלים את התורה והמצוות "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר", ומבקשת התורה בפרשתנו "לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד" עומקם של דברים הוא שתמיד תהיה בעם ישראל מציאות של קיום תורה ומצוות. וזה שנאמר במגילה "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר", דורשת הגמ' ואומרת "אוֹרָה" זו תורה, כאשר ישנה תורה, כאשר ישנו מצב של קיום תורה ומצוות בעם ישראל תמיד ישנה אורה.
נישא תפילה לקב"ה כשם שליהודים בשושן היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו ולכל עם ישראל, אמן.
בברכת שבת שלום ומבורך
וחג פורים שמח