הלכה בפרשה – הלכות ספירת העומר
מצווה לספור מליל קציר העומר ארבעים ותשעה יום שהם שבעה שבועות. מקור המצווה הוא מן התורה, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת
רבה של מצפה רמון ומ"מ
רב העיר ערד
ורב ק"ק בית יוכבד
מצווה לספור מליל קציר העומר ארבעים ותשעה יום שהם שבעה שבועות. מקור המצווה הוא מן התורה, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת
ברכת האילנות היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו
מעלת התורה אמרו חז"ל: "בשלושה כתרים נכתרו ישראל". הכתר הוא סמל לכבוד, ושלושה סוגים של אנשים נכבדים ישנם בעם ישראל.
בגמרא במסכת שבת (קיז:), אמר רבי אבא, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר (אודות המן שהיה יורד במדבר),
אכילת שום בצל וביצה בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו
מקור הדין יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה. השותה או הנהנה מיין-נסך נענש במלקות.
לנשק קרוביו בבית הכנסת כתב הרמ"א (סימן צח סעיף א) שאסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בלבו
עשרה בטבת הוא תענית ציבור בתאריך י' בטבת, אחד מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה,
דין אכסנאי [אורח] אמרו חז"ל (מסכת שבת כג ע"א): "אכסנאי, חייב בנר חנוכה". והיינו, אדם המתגורר לבדו, שהזדמן לו בימי
בברייתא במסכת שבת נאמר שמדליקים את הנרות “עד שתכלה רגל מן השוק”, ובגמרא יש לכך שני פירושים: א. ניתן להדליק