שאלה: אדם שטס לחוץ לארץ אחרי או לפני ז' חשון כיצד מתנהג באמירת ברך עלינו ?
תשובה: הגמרא במסכת תענית (י.) מסיקה הלכה למעשה שבני ארץ ישראל מתחילים לשאול על הגשמים מליל ז' בחשון, והטעם מפני עולי רגלים שיגיע האדם שגר הכי רחוק לביתו ולא יירטב מן הגשמים, והמציאות שאדם זה יגיע לביתו אחרי שבועיים מחג סוכות. אולם תושבי חו"ל מתחילים לשאול על הגשמים שישים יום אחר התקופה של חודש תשרי והיינו בלילה שבין הרביעי לחמישי בדצמבר למניינם, ואם בחודש פבואר היו עשרים ותשע יום [שזה קורה אחת לארבע שנים] אז יזכירו בלילה שבין החמישי לשישי בדצמבר למניינם. והשנה [תשפ"ז] יחול בכ"ה בכסלו. ולכן עלינו לברר מה יעשה אדם שטס לחו"ל בתקופה שבין ז' במרחשון לזמן ששואלים גשמים בחו"ל.
ובשאלה זו נחלקו גדולי האחרונים דעת הרדב"ז (ח"ב סימן ב' אלפים ונה), שאם דעתו לחזור לארץ ישראל בזמן שאלת הגשמים של אותה שנה, או אפילו אין דעתו לחזור, כל שהשאיר בארץ ישראל אישה ובנים, שואל טל ומטר בשבעה בחשון והלאה כתושבי ארץ ישראל, מכיוון שהוא צריך לגשמים. ואפילו לבני חוץ לארץ אין הגשמים סימן קללה משבעה בחשון והלאה, שהרי זמן גשמים הוא, אלא שאין להם צורך בהם. והפרי חדש (סימן קיז) כתב, שאפילו אין דעתו לחזור אלא בסוף השנה שואל כבני ארץ ישראל. אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן קיז סק"ה) כתב, שמכיוון שהוא יחיד לגבי הצבור שהם תושבי חוץ לארץ, דינו כבני חוץ לארץ, ולא ישאל אלא מששים יום לתקופה.
אלא שכתבו האחרונים לחלק, שתלוי מתי נסע לחו"ל. אם נסע לפני ז' חשון שעדיין לא התחיל להזכיר גשמים בתפילתו ועכשיו נוסע לחו"ל שאינם מזכירים, יש לו לנהוג כדברי הברכי יוסף שלא יאמר ברך עלינו אבל יזכיר טל ומטר בשומע תפילה. דהיינו קודם שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה", יקדים ויאמר "ותן טל ומטר לברכה". ואם שכח אינו חוזר. ושיגיע יום השישים לתקופה יאמר ברך עלינו כתושבי חו"ל.
אבל אם טס לחו"ל אחרי ז' חשון שכבר התחיל להזכיר גשמים בתפילתו, כתב הברכי יוסף שאם דעתו לחזור לארץ ישראל ימשיך לשאול על הגשמים, מפני שאם יפסיק לשאול נראה כחוכא ואיטלולא [כלומר, שאם יפסיק מלשאול, נעשה הדבר כצחוק וליצנות]. וכן אם השאיר אישה ובנים בארץ ישראל ינהג כן. אולם אם אין דעתו לחזור לארץ ישראל, או שהייתה דעתו להישאר בחו"ל במשך כל השנה עם אשתו ובניו, יפסיק לשאול טל ומטר עד ליום שישים לתקופה, כבני חו"ל.
וכתב בילקוט יוסף (ח"א עמ' רסד) שבמצב שצריך להזכיר גשמים בתפילתו בחו"ל, וביקשו ממנו לעלות חזן, אזי בתפילת הלחש יאמר ברך עלינו. ובתפילת החזרה יאמר ברכנו וכשיגיע לשמע קולנו יפסיק מעט קודם "כי אתה שומע תפלת כל פה" ויאמר בלחש "ותן טל ומטר לברכה" ואח"כ ימשיך בתפלתו.
וכתב בתשובת יחוה דעת (ח"ב סי' יא) שחיילי צה"ל ואנשי מילואים הנמצאים בגולן למרות שנחשב כחו"ל לעניין קדושה, לעניין שאילת גשמים נחשבת כארץ ישראל, ולפיכך לכתחילה יש להם להתחיל לשאול טל ומטר בשבעה בחשון, כדין תושבי ארץ ישראל, וכל שכן אם התחילו לשאול טל ומטר בשבעה בחשון, ואחר כך נתגייסו לצה"ל, ויצאו לגולן, שאין להם להפסיק מלשאול טל ומטר. ומכל מקום אם טעו ואמרו ברכנו, אינם צריכים לחזור עד ששים יום לתקופה. וה"ה לחיילים המשרתים בלבנון.
לסיכום: תושב ארץ ישראל שטס לחו"ל על מנת להשתקע שם בכל מצב נעשה כתושב חו"ל ואפילו התחיל לומר ברך עלינו יפסיק ויאמר ברכנו, עד שישים לתקופה. ואם נסע לטיול ודעתו לחזור לארץ ישראל במהלך השנה, אם טס לפני ז' חשון יאמר ברכנו ויזכיר גשמים בשמע קולנו, ואם טס אחר ז' חשון ימשיך לומר ברך עלינו.