פרשת נצבים וילך – פרשה ולקחה

זכייה לשנה טובה ומבורכת!

בימים אלו מרבים בי"ג מדות, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת וגו'. לכל מילה בי"ג מדות יש משמעות מיוחדת המתארת איך הקב"ה מתנהג עמנו במדת הרחמים. ובגמרא בראש השנה (יז ע"ב) אמר רבי יוחנן על הפסוק ויעבור ה' על פניו ויקרא, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה, ואמר לו כל זמן שישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם.

ולא ברור, הרי גם בשנה שעברה אמרנו י"ג מדות ולא זכינו שהקב"ה יכפר עוונותינו בכדי שתהיה לנו שנה שכולה טוב וללא שום צער וייסורים כלל, ומהי כוונת רבי יוחנן?

לבאר את הקושיה יש להקדים מעשה. אישה אלמנה היה לה בן יחיד והיה מפרנס הבן את אמו, בזמן שהיה נער היה גם פושט ידו ומתפרנס חוץ מעבודתו הקבועה, ותמיד היה דואג שאם יהיה חולה ולא יוכל לצאת אמו תוכל להתפרנס, וכן היה דואג שיהיה מהיכן לשלם כסף לרופא כשיצטרכו. והנה יום אחד בימי החורף יצא לבחוץ למצוא פרנסה, ולא הייתה לו עבודה עד הערב שפגש בעשיר של העיירה שהיה קמצן גדול. ביקש ממנו הנער להיות שכיר יום, תמורת תשלום. ששמע עשיר את דברי הנער אמר לו: אם אתה רוצה כסף תכנס לתוך הים עד גובה הצוואר שלך במשך כל הלילה כולו, אז אני אתן לך עשרה זהובים. הנער חשב בליבו לילה אחד לסבול בקור זה לא כך נורא, העיקר שאני ואימי נתפרנס זמן רב, הלך מיד סיפר לאמו. כששמעה את הדברים, לא הסכימה בשום אופן, מחשש שהוא עלול לקבל דלקת ראות בקור הזה, וגם יש חשש סכנה שם הוא יפול לתוך המים העמוקים. אבל אחר הפצרות רבות ושכנועים הסכימה אמו, אבל בתנאי שהיא תעמוד לידו ותשגיח עליו, וכן בתנאי שהיא תביא גחלים ותניחם סמוך למים, כדי שהא יוכל להתחמם ולא ינזק, אחרי הכל זהו בנה היחיד. וכך היה.

לקראת הבוקר הציץ העשיר מחלון ביתו, הלך לים ואמר לנער: אני לא אתן לך כלום, אפילו לא פרוטה אחת, משום שלא התניתי איתך שאמך תביא גחלים ואתה תוכל להתחמם. כששמעה הזאת הנער הצטער מאוד, הלך למושל וסיפר לו את מה שהיה. שמע המושל מפי הנער את המעשה, קרא לעשיר. העשיר חשב שטענתו טובה היא, ואף אחד לא יכול לפרוך אותה. המושל הושיב את העשיר ליד השולחן, ואמר למשרתו עוד מעט נשתה קפה, ואת הגחלים המחממים את המים תניח רחוק מעט מן הקפה. התפלא העשיר ואמר: הרי באופן כזה אף פעם המים לא יתחממו, כל עוד שהגחלים רחוקים מהמים שוב המים לא יהיו רותחים כלל. שמע כך המושל ואמר לעשיר: זו גם תשובה עבורך, הנער הזה נכנס לתוך המים קפואים, אותם גחלים לא הועילו כלום, שהרי הם רחוקים ממנו, ולכן אתה צריך לשלם מיד לנער העני כפליים ממה שהבטחת לו.

כן הוא הדבר בי"ג מידות, מעלתם מאוד גדולה ורבה, היא כאש המחממת ומועילה לנפש עבורנו, והתועלת שבהם היא רק כאשר אנחנו מתקרבים עליהם ולא עומדים רחוק, כלומר הסגולה הזאת פועלת רק כשאנחנו הולכים אחר מידותיו של הקב"ה לרחם, לאריך אף, להרבות בחסד, להקפיד על האמת, וכדברי רבותינו בגמרא בסוטה (יד ע"ב) עמוד על הפסוק "אחרי ה' אלוקיכם תלכו", וכי אפשר ללכת אחריו, והלא כבר נאמר "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא"? אלא הלך אחר מידותיו, מהו מלביש ערומים כאשר עשה לאדם הראשון, אף אתה הלביש ערומים. הקב"ה ביקר חולים כנאמר באברהם אבינו, אף אתה בקר חולים. מהו ניחם אבלים וקבר מתים, אף אתה כן. אם אנו תמיד ננהג בצורה זו אין ספק שנזכה לכפרת עוונות ולשנה שכולה טוב, ולחיים של תורה.

ובספרים הקדושים הביאו את דברי הזוהר קדוש, שהפסוק "אתם ניצבים היום כולכם", הרמז במילה 'היום', רומז על ראש השנה שהוא היום הגורלי, הוא היום הקובע את כל מה שיקרה לכל אחד ואחד במשך כל השנה כולה. יום זה הוא היום שבו כל העולם רועדים מאימת יום הדין, על זה נאמר "אתם ניצבים היום כולכם".

ומהם כוונת הדברים?

כל אדם בימי הסליחות מתפלל ומתחנן ואומר 'רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו', אנו משרשים בעצמנו שאנחנו נמצאים לפני הקדוש ברוך הוא וחטאנו לפניו.

הכרה זו מתעצמת שבעתיים בראש השנה, ביום הדין, שאמרו עליו בגמרא שבשעת תקיעת השופר יראה אדם את עצמו כאילו הוא עומד בבית המקדש, בקודש הקודשים, לפני ולפנים, לפני ה'.

בהכרה זו בלבד די שתעורר את האדם לתשובה, ממש כאדם העומד לפני צדיק וקדוש בעל רוח הקודש, שרק יביט בו וידע את כל מה שעשה בימי חייו. זהו "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם", אם כן איזו הכנה כל אחד ואחד צריך לעשות לשם שמים, להתבונן במעשיו ולחזור בתשובה שלימה כדי לזכות לשנה טובה ומבורכת. שבת שלום ומבורך!

מקומי דתי

·

מדורים ועמודים