פרשת "יִתְרוֹ"
פרשתנו הינה פרשה העוסקת במעמד הר סיני ובמתן תורה לעם ישראל, כפי שהבטיח הקב"ה למשה בסנה שכל מטרת יציאת מצרים הינה לצורך קבלת התורה "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים, עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות פרק ג' פסוק יב'),ואכן הקב"ה מקיים את הבטחתו למשה ולעם ישראל, ונותן את התורה במעמד מרשים ואדיר במיוחד, כפי שמסופר בפרשתנו.
שלמה המלך אומר בשיר השירים פרק ג' פסוק יא' "צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ", המשנה במסכת תענית פרק ד' משנה ח', דורשת את הנאמר בפסוק הנ"ל כך "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זה מתן תורה", יש להבין מדוע המשנה אכן דורשת שיום חתונתו זה מתן תורה?? ועוד לכאורה מה הקשר בין מתן תורה לבין חתונה שאומרת המשנה יום חתונתו זה מתן תורה??
רש"י בגמ' דף כו' עמוד ב' מסביר מדוע נדרש יום החתונה ליום מתן תורה? מתן תורה היה ביום כיפור שבו ניתנו הלוחות האחרונות, וביום כיפור זו החתונה של הקב"ה עם עם ישראל, שהרי אין לך יום בשנה שעם ישראל קרובים וקשורים לקב"ה כמו ביום הכיפורים.
אלא שיש לשאול על פירוש זה שאומנם לוחות שניות ניתנו ביום הכיפורים, אך מעמד מתן תורה היה ב-ו' בסיוון זהו המעמד האדיר והנורא שהפרשה מתארת ומפרטת אודותיו, ויום הכיפורים הוא רק המשך אותו מעמד שבו ניתנו הלוחות השניות עקב שבירת משה את הלוחות הראשונות בגלל חטא העגל, כך שלוחות ראשונים שהם העיקר לא היו ביום הכיפורים??
לכן אולי נוכל בכל זאת להסביר את דרשת המשנה "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" על מעמד הר סיני שבו ניתנו הלוחות הראשונות, וישנו מכנה משותף בין מעמד הר סיני מתן תורה לבין חתונה ונישואין.
ידוע הדבר ומפורסם העניין שעם ישראל יצאו בטו' בניסן ממצרים, אך קיבלו את התורה רק כעבור חמישים יום בו' בסיוון, מדוע היה צורך בכל הזמן הארוך הזה בין פסח לעצרת?? והתשובה לכך מכיוון שישנו תנאי יסודי לקבלת התורה, והוא שעם ישראל יהיו באחדות מלאה, ואם אין הם באחדות מלאה לא ניתן לקבל את התורה, הרבה סיבות לדבר, אך הסיבה הפשוטה ביותר היא שהרי בתורה ישנם תרי"ג (613) מצוות ואין אדם עלי אדמות שיכול לקיים את כל התרי"ג המצוות, מכיוון שיש מצוות לגברים שאין נשים יכולות לקיים, ויש מצוות לנשים שאין גברים יכולים לקיים, וכן יש מצוות לכוהנים שישראל לא יכולם לקיים וכו' וכו'. ורק כשישנה אחדות מלאה, קיימת הערבות בעם ישראל, ובכך קיום מצווה של אחד שייכת היא גם לאדם אחר. כדוגמת גוף האדם שיש בו רמ"ח איברים ושס"ה גידים, מכיוון שגופו באחדות מלאה והכל נחשב לאחד, מצווה שמקיימים באיבר אחד, נחשב שכל גופו קיים, כך גם בעם ישראל, כאשר הוא באחדות מלאה מדין ערבות מצווה שמקיים אדם אחד שייכת היא לכולם, לכן היה צורך להגיע לאחדות מלאה לפני קבלת התורה ואכן מטרה זו הושגה, ולפני מתן תורה נאמר בפרשתנו "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" ( יט",ב') אומרים חז"ל מדוע נאמר בלשון יחיד?? מכיוון שעם ישראל הגיעו לאחדות המקסימאלית במעמד מתן תורה כאיש אחד בלב אחד.
האחדות היא יסוד ההצלחה שבכל דבר ובכל חברה, ובודאי גם בעניין הנישואין והחתונה, שכאן התורה דורשת ומבקשת מהזוג להיות באחדות מלאה, כפי שנאמר בספר בראשית פרק ב' פסוק כד' "עַל כֵּן, יַעֲזָב אִישׁ, אֶת אָבִיו, וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"
לכן מובן עתה מדוע המשנה דורשת ומשווה את מתן תורה לחתונה, כפי שנאמר במשנה "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זה מתן תורה", שבשני דברים אלו האחדות זה חלק אינטגראלי, בחתונה נאמר "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", ובמתן תורה נאמר "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" כאיש אחד בלב אחד. כמו שללא אחדות חלילה אין זוגיות, כך ללא אחדות לא ניתן לקבל תורה.
על פי דברינו אלו נוכל עתה להבין גמרא תמוהה מאוד במסכת ברכות דף ו' עמוד ב' "אמר ר' יהושע בן לוי, כל הנהנה מסעודת חתן ומשמחו, זוכה לתורה שנתנה בחמישה קולות וכו'.
יש לשאול ולברר הרי תמיד השכר הוא לפי המעשה, מהו כאן הקשר בין לשמח חתן וכלה לבין לקבל תורה?? מדוע המשמח חתן וכלה זוכה לקבל תורה ולא זוכה לדברים אחרים??
אדם המשמח חתן וכלה, מרבה בניהם את האחדות, שהרי ככל שישנה יותר שמחה ישנה יותר אחדות, שהרי פירוד נוצר רק בכעס ובהקפדה ולהיפך כשיש שמחה.
אדם זה שהרבה אחדות בין הזוג, הרבה אחדות בעם ישראל, זוכה לקבל תורה, שהרי גם התורה ניתנה לאדם רק באחדות, לכן מובן עתה שיש כאן בעצם מידה כנגד מידה, במשמח חתן וכלה מרבה אחדות גורם להם להיות לבשר אחד, זוכה הוא לקבל תורה שניתנה לישראל רק בהיותם באחדות ,"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר", וזה שנאמר "אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".
בברכת שבת שלום ומבורך.