בפרשתנו התורה הקדושה מתארת את המאורע ההיסטורי ביותר בטבל, קריעת ים סוף שבה הקב"ה ברחמיו הרבים הראה את כוחו וגדולתו בעולם כאשר עם ישראל עברו ביבשה בתוך הים, ורגע קצר לאחר מכן טבעו שונאיהם של ישראל בים…
על הרגעים שקודם קריעת ים סוף המדרש מגלה טפח ומסתיר טפחים (מדרש רבה שמות, כא',ו') וזה לשון המדרש
"אמר משה לפני הקב"ה אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים ליבשה והכתיב 'אשר שמתי חול גבול לים' והרי נשבעת שאין אתה קורעו לעולם…" כאשר הקב"ה ציווה את משה רבנו ע"ה לקרוע את הים, משה רבנו ע"ה טען טענה חזקה ביותר כלפי הקב"ה, והיא: שישנה שבועה ידועה שהקב"ה השביע את הים בזמן שבראו שלא ישנה את התפקיד שניתן לו בששת ימי בראשית, ואם כן כיצד יוכל לבקש משה רבנו מהים להיקרע, הרי בוודאי שהים לא ישמע לו…
וכך מתאר המדרש את תשובתו של הקב"ה למשה "אמר לו הקב"ה… כך התנתי מתחלה שאני קורעו…" דהיינו שעוד קודם בריאת העולם הקב"ה עשה תנאי עם הים שעוד יום יבוא והוא יצטרך להיקרע בשביל עם ישראל, ולכן אין למשה רבנו לחשוש שהים יסרב, שהרי הוא מחכה לעשות את הציווי שציווה אותו הקב"ה מהרגע שנברא ובוודאי שיסכים להיקרע בשביל עם ישראל בלי שום פקפוק.
והנה הקורה היקר, אשר קורה את דברי המדרש הנ"ל, בטוח לעצמו שמיד ברגע שמשה רבנו ע"ה ביקש מהים להיקרע הוא עשה זאת במהירות ובשמחה, שהרי הוא מותנא על כך מששת ימי בראשית,
ברם המתבונן בהמשך המדרש יראה באופן ברור שאין הדברים כן, אלא שהים סירב בכל תוקף להיקרע עד שהתערב הקב"ה בכבודו ובעצמו, ומשראה הים את הקב"ה נקרע, וכלשון המדרש "מיד שמע משה להקב"ה והלך לקרע הים, וכיון שהלך לקרע את הים, לא קבל עליו להיקרע… מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה… מיד ראה להקב"ה וברח…"
והנה דברי המדרש הנזכר מעוררים פליאה רבתית הכיצד יתכן שהים אשר אף הוא כמו כל הברואים יציר כפיו של הקב"ה, קיבל על עצמו בתנאי גמור שיקרע לכבודם של עם ישראל וכאשר הגיע הרגע לקיים את שבועתו הוא מעז להמרות את פי ה'?! והרי עוד קודם שנוצר הים הקב"ה התנה איתו שבבוא הזמן הוא יפתח בשביל עם ישראל והוא קיבל זאת עליו בתנאי גמור, ואם כן מה נשתנה מהזמן שבו הוא קיבל על עצמו להיפתח ועד הזמן שהוא לא היה מוכן להיפתח?!
על שאלה זו עומד רבנו חיים בן עטר זיע"א בספרו האור החיים הקדוש, ומתרצה בטוב טעם ודעת כך:
אכן היה תנאי ברור שהקב"ה התנה עם הים שיפתח בבוא הזמן, ואף הים היה חפץ לעשות את רצון ה' יתברך ולקיים את התנאי,
ברם כאשר נתבונן נמצא שהתנאי שהתנה הקב"ה עם הים לא היה שייך כלל ביוצאי מצרים,
מכיון שהתנאי היה עם הים שיפתח בשביל עם ישראל אשר לומדים ועוסקים בתורה הקדושה, ואילו אותו דור של עם ישראל אשר יצאו מצרים עדיין לא קיבלו את התורה הקדושה, ולכן הים לא היה מוכן להיפתח בשבילם בשום פנים ואופן, עד אשר התערב הקב"ה בכבודו ובעצמו וגזר על הים שיקרע על מנת שעם ישראל יוכלו לקבל את התורה הקדושה בעוד מספר ימים…
וממשיך רבנו האור החיים הקדוש זיע"א ומסביר שתנאי זה שהתנה הקב"ה עם הים, לא רק לאותו הדור של יוצאי מצרים בלבד התנה, אלא לכל הדורות כולם, שכל אחד מישראל שיעמול בתורה הקדושה הים יהיה מוכרח להיות כפוף לו ולעשות כרצונו, ולא רק עם הים בלבד התנה הקב"ה תנאי זה, אלא אף עם כל הבריאה כולה התנה את אותו תנאי, שכל אדם מישראל בכל הדורות כולם שיהיה עמל בתורה הקדושה, הטבע כולו יהיה כפוף לו ויעשה כרצון לומד התורה, וכלשונו הטהורה של רבנו "התנה ה' על כל מעשה בראשית, להיות כפופים לתורה ועמליה ולעשות ככל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא!" והדברים מבהילים ומדברים בעד עצמם!!
ומפה מסר עצום עד כמה גדולה כוחה של התורה הקדושה עד כדי כך שכל הבריאה וכל הטבע כולו כפוף למי שעמל בתורה הקדושה “וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא”!!
ולסיום נביא את לשונו של רבנו האור החיים הקדוש זיע"א אשר מסיים את החידוש כך "ולזה כל צדיק וצדיק שיעמד אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב אחד (התורה הקדושה) לכופו (להכריחו) לחלק לפניו (לים)" פירוש שכל צדיק שיבוא בידו עם התורה הקדושה, יוכל לכוף ולהכריח את הים שיפתח!
