סימון לנהג להדליק אורות בשבת
שאלה: הרואה בשבת קודש נהג חילוני הנוסע ברכבו ושכח להדליק את הפנסים, האם מותר לסמן לו שידליקם או לא ?.
תשובה: ראשית יש להקדים שאע"פ שהנהג הנוסע ברכב הוא חילוני אין אומרים עליו את הפסוק "הלעיטהו לרשע וימות", שפירושו שכאשר הרשע עובר איסורים אין לי חובה להפריש אותו מהאיסור. כמו שכתב לבאר בקונטרס דבר השמיטה (עמ' יד) שיש לעשות היתר מכירה בשנת השמיטה על מנת להציל את אותם אחינו בית ישראל שלא נזהרים בזה. ואין לומר שנחשבים כמומרים ואין צורך להפרישם מן האיסור, היות ויש לדמותם לדברי הרמב"ם (פ"ג מהלכות ממרים ה"ב וג) לענין בני הקראים שכתב, מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה הרי הוא כשאר האפיקורסים, והאומרים אין תורה מן השמים. במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבע"פ, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותיהם, ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו, ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם, כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותיהם הקראים שטעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה למשכן בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה. ובזמנינו הדור החדש גדל על ברכי אבותיו שפרקו עול מצות ואוחזים מעשי אבותיהם בידיהם מבלי ידיעה ברורה תורה ומצוות מה הן אלא מקטנותם הכניסום לבתי ספר של כופרים ופורקי עול וגדלו על ברכי הכפירה ואינם דומים לדורות המשכילים הראשונים שידעו תורה מה היא ופירשו לדעות כוזבות וכפרו בתורה במזיד אבל בניהם לא ידעו ולא יבינו כלל תורה מה היא.
וכיון שהדבר גובל בפיקוח נפש שלו ושל אחרים לכך מותר לסמן לו להדליק את האורות, ומצאנו היתר דומה בתשובת יחוה דעת ח"ז (סי' סח) שכתב, להתיר לתקן רמזורים בשבת להצלת משתמשי הדרך הנוסעים בשבת, וטעם ההיתר (מלבד שהם תינוקות שנשבו) לפי שבין הנוסעים מצויים גם חולים מסוכנים, ואף אם תאמר שחולה שיש בו סכנה לא מצוי, מכל מקום מצויים גם ילדים קטנים שלא הגיעו למצוות אשר אין להטיל עליהם כל אשמה, לפיכך יש מקום על פי ההלכה לתת היתר לתקן הרמזורים בשבת אם אי אפשר להזמין שוטר להכוונת התנועה [ואגב למדנו שמותר להזמין שוטר למטרה זו ומותר לו לחלל השבת בשביל זה. וכ"כ בספר משטרה כהלכה (סי' ח)].
ולפי ההיתר הנ"ל כתב בילקוט יוסף (סי' שלד סכ"א) להתיר לפזר חול בשבת על הכביש לכסות על שמן ודלק שנשפכו כדי לשמור על אותם נהגים מתאונות דרכים מחמת הילדים. ובספר שמירת שבת כהלכתה (פ"מ סי' נה)כתב, שהנוסע לבית החולים בשבת מותר לו להדליק את האורות המכונית בנסיעה כיון שזה פיקוח נפש לעצמו, רק עדיף שיעשנו בשינוי אם אפשר. ממילא בשאלתנו אותו נהג הוא בסכנת פיקוח נפש, ולכן מותר לרמוז לו שידליק את האורות כדי שלא יפגע באחרים או בעצמו וכן מותר לסמן להדליק אורות לנהג גוי, שכל האמירה והרמז נעשים בשבילו.
ובספר ללקוט שושנים ח"ו (עמ' תפג) כתב אף הוא להתיר, ואפילו אדם דתי שרואה נהג חילוני מותר לסמן לו שידליק האורות ואין שייך בזה חילול ה' שאדם דתי מסמן לו להדליק אורות.
סיכום: הרואה נהג חילוני או נהג גוי נוסע בשבת ללא אורות, מותר לסמן לו בידיו או לומר לו בפה בשעה שעומד שידליק את האורות, מפני פיקוח נפש. ואין בזה חשש חילול ה'. אבל עדיף שיוכיח אותו באותו הזמן ויאמר לו "אם כבר נוסעים חשוב להדליק פנסים מפני הסכנה".