לעילוי נשמת מור אבי שלמה צ'רלי בן סוליקה
שאלה : כתוב בפרשה (שמות יב,ב) : "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה", ופירש רש"י על פי מדרש שמות רבה (פרשה טו אות כח) : שהראה הקב"ה למשה לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש הזה נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו כזה ראה וקדש' וכיצד הראהו והלוא לא היה מדבר עימו אלא ביום וכו', אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו והראהו עם חשכה ע"כ.
ובימים אלו שמצויים עננים האם יכול לברך ברכת הלבנה כשענן דק מכסה אותה, או שצריך לברך דווקא כשרואה אותה בשלימות :
שהרי מבואר במסכת סנהדרין (מב.) : שכל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. וכן בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות (פרק ט הלכה ב) : הרואה את הלבנה בחידושה אומר "ברוך מחדש חדשים" וכן פסקו להלכה הרמב"ם (פרק י מהלכות ברכות הלכה טז) והשולחן ערוך (אורח חיים סימן תכו סעיף א) שהרואה לבנה בחידושה מברך עליה. וכתבו הבן איש חי (ויקרא אות כג) : כשיאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וכו', יראה אותם ויסתכל בה, אבל כשיתחיל לברך לא יראה בה עוד כלל.
ונחלקו רבותינו הפוסקים מה הוא גדר "ההנאה מאור הלבנה שצריך לברך עליו" :
בשו"ת הרדב"ז (חלק א סימן שמא) כתב שההנאה מאור הלבנה היא כדמיון ההנאה מאור נר ההבדלה, וכשם שאין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו כמבואר במסכת ברכות (נא: נג:) ושולחן ערוך (אורח חיים סימן רחצ סעיף ד) וגדרו שיעמוד בקירוב לנר עד שיוכל להבחין על ידי אורו בין מטבע למטבע, ועל פי זה כתבו המגן אברהם (סימן תכו ס"ק א) האליה רבה (ס"ק ו) הפרי חדש (ס"ק א) החיי אדם (כלל קיח אות יג) המשנה ברורה (ס"ק ג) : שאם נתכסה הלבנה בעבים, אם העב דק וקלוש שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה מברך, ואם הענין עב אינו מברך, והוא הדין אם יש מעין מסך דק וקלוש על הלבנה והיא נראית ממנו ונהנה בה שמברך. ויש להוכיח כדבריו מדברי הזוהר בפרשת כי תשא (קפז: ברעיא מהימנא).
ואילו לדעת הברכי יוסף (סימן תכו ס"ק ד ועיין עוד סימן רכד ס"ק א) : גדר ראייה בברכת הלבנה אינו כמו נר הבדלה שצריך ליהנות לאורה, אלא מספיק "שיביט בזריחתה אף שאין אורה מגיע אליו ליהנות ממנו" וכן כתב הכסא אליהו (ס"ק ב) ועיין עוד במשנה ברורה שם (ס"ק טז).
דעה נוספת שהיא המחמירה יותר שאף אם הלבנה מכוסה בענן דק ונראית דרכה אין לברך עליה עד שיהיה גלויה לגמרי, כמבואר בספר מורה באצבע (סימן ו אות קפד) כף החיים פלאג'י (סימן לה אות יא) בספר נהר מצרים (הלכות ראש חודש אות ט) והבן איש חי (שנה ב פרשת ויקרא אות כג).
לעניין הלכה פסק בספר חזון עובדיה (חנוכה עמ' שכב) כדברי הרדב"ז וסייעתו שאין לברך על הלבנה אלא בעודה זורחת ונהנים מאורה אבל אם יש עננים עבים שמכסים אותה עד שאינו נהנה מאור הלבנה לא יברך עליה, אולם אם יש מסך של ענן דק וקלוש עד שהוא נהנה ממנה, ויוכל להכיר בין מטבע למטבע יכול לברך עליה.
מכל מקום כתב בשו"ת יביע אומר (חלק ט אורח חיים סימן לז אות ה) ובספר חזון עובדיה (חנוכה עמ' שכג) : שמידת חסידות היכא דאפשר להשתדל לברך על הלבנה שאינה מכוסה כלל, אבל אין זה מעכב ובאופן שיש חשש שבמידה ויחמיר יפסיד את ברכת הלבנה יברך עליה באופן הנ"ל. ועיין עוד בשו"ת אור לציון (חלק ג פרק ד אות ג) ובספר ברכת ה' (חלק ד פרק ד הלכה ה).
ובחזון עובדיה הנ"ל (עמ' שכג סוף טור א) כתב אפשרות לצאת ידי חובת כל הדעות, שכלל הוא בידינו שבמקום מחלוקת הפוסקים יכול לכוין לצאת ידי חובה על תנאי, כמבואר בהגהות רעק"א על השולחן ערוך (אורח חיים סימן מו ס"ק ט), וכעין זה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ו סעיף ד סימן לד סעיף ב סימן תפט סעיף ג ומגן אברהם שם ס"ק ז, סימן תרנא סעיף ה ומשנה ברורה שם ס"ק כה) ועיין עוד בשו"ת חתם סופר (אבן העזר סימן צ) ובשו"ת יביע אומר (חלק ה אורח חיים סימן ד), ובנידון שלנו באופן שבא לברך על הלבנה וראה ענן דק שמכסה אותה אבל היה אפשר ליהנות מאורה, וחושש שבמידה ויחשוש לשיטת הסוברים שלא לברך כשהיא מכוסה בענן דק יפסיד את הברכה היות ומדובר בימות הגשמים יכול לצאת ידי חובת חבירו בשעה שמברך ויכוין לצאת על ידי תנאי שאם תיראה עוד הלבנה כשהיא זכה ומאירה יפה בלי עננים כלל בימים הבאים שעדיין אפשר לברך עליה מכן באופן שיוכל עדיין הוא מכוין שלא לצאת בברכת הלבנה הזו ששומע מהשליח ציבור ואם לאו הוא מכוין לצאת ידי חובתו בברכה זו. וכן כתב בספר שולחן המערכת (חלק ב עמ' ער).
היוצא להלכה :
א. בכדי לברך ברכת הלבנה צריך שיראה את הלבנה ויהנה מאורה, ואם היא מכוסה בעננים יש לחלק, אם הם עבים עד שלא ניכרת זריחתה או שהיא מכוסה לגמרי, אינו יכול לברך, ואם הם דקים מאוד שנראית ואפשר ליהנות לאורה, לכתחילה טוב להמתין עד שלא תהיה מכוסה כלל, אבל באופן שאי אפשר להחמיר כשיש חשש שיעבור זמנה וכדומה יברך עליה.
ב. יש לייעץ אפשרות לצאת ידי חובת כל הדעות שבמידה ורואה את הלבנה עם ענן דק שמכסה אותה אבל היה אפשר ליהנות מאורה, וחושש שבמידה ויחשוש לשיטת הסוברים שלא לברך כשהיא מכוסה בענן דק יפסיד את הברכה היות ומדובר בימות הגשמים, יכול לצאת ידי חובת חבירו בשעה שמברך ויכוין לצאת על ידי תנאי שאם תיראה עוד הלבנה כשהיא זכה ומאירה יפה בלי עננים כלל בימים הבאים שעדיין אפשר לברך עליה הוא מכוין שלא לצאת בברכת הלבנה הזו ששומע מהשליח ציבור ואם לאו הוא מכוין לצאת ידי חובתו בברכה זו.