ישנה שאלה מפורסמת וידועה אשר מקננת במוחם של רובם מהאנשים אשר מחפשים את הדרך הנכונה ורוצים לחזור בתשובה ולהתקרב אל אבינו שבשמיים, ושאלה זו היא – מדוע אנו רואים בחוש שלרוב רובם של המתחילים לחזור בתשובה יש קשיים גדולים ניסיונות עצומים? והרי לכאורה דבר זה תמוהה ביותר, ונוגד את השכל וההגיון, שהרי כולם יודעים באופן ברור ומוחלט שהקב"ה הוא ברא את העולם, ונתן לאדם ספר הוראות מפורש באופן ברור ומוחלט שבו מפורט מה היא הדרך אשר ילך בה האדם ומה המעשה אשר יעשה בכדי להגיע אל תכלית הטוב והשמחה, וכפי שהעד העידה בנו התורה הקדושה "נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה…" (דברים ל',יט')
ואם כן הכיצד יכול להיות שדווקא כאשר האדם מתחיל להתקרב לבורא עולם, ומתחיל לעשות כאשר ציוותה בתורה הקדושה, מתחילים להיות לו קשיים כאלה ואחרים, מה שלא היה לו קודם לכן כאשר הוא היה "חופשי" מן המצוות?!
הספר הקדוש ה“נועם אלימלך” שופך המון אור על שאלה זאת על פי דברי המדרש אשר מובא בפרשתנו (ב”ר, ראה, סו, ד) “רשעים תחילתן שלוה וסופן יסורין, צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה”,
ומסביר על כך רבנו הנועם אלימלך זיע"א במתק דבריו הקדושים שכאשר האדם בתחילת דרכו הוא אינו מתקרב לאבינו שבשמיים מתוך אהבה זכה וטהורה לקב"ה, אלא הוא עושה זאת בדרך כלל מתוך יראה ופחד שאוחזים אותו מהענושים הגדולים שיקבל אם לא יחזור בתשובה ב"מ , כגון פחד על פרנסתו או על בריאותו וכן הלאה…
או מכיוון שרואה מה סופם של אותם האנשים אשר פרקו מעליהם עול תורה ומצוות בצעירותם ואינם הלכו בדרך הטובה שהקב"ה ציווה, אשר מסיימים את חייהם בלי כל משמעות ובלי שמחה ואושר אמיתיים, ומאידך רואה את החיים הטובים והמאושרים שלהם זכו אותם האנשים אשר בחרו בדרך הנכונה, בדרך המעונגת שהקב"ה ציווה, כיצד הם מסיים את חייהם עם משפחה לתפארת ועם חיים מלאי תוכן ומלאי משמעות, ואותו האדם שרואה זאת מיד מתמלא פחד לא לסיים את חייו כמו אותם האנשים אשר פורקים עול…
ועל אף שבמרבית הפעמים זאת היא הדרך הנכונה אשר גילו לנו חז"ל הקדושים לחזור בתשובה וכלשון רבותניו הקדושים בתלמוד "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה – בא לשמה" (ברכות יז.)
יש חסרון גדול לחזרה בתשובה מסוג זה והיא שמאוד קשה לאדם להתגבר על תאוות וחשקים גשמיים שיש לו לעשות חטאים כאלה ואחרים ב"מ שהרי עדיין לא ניתק לגמרי את המידות הרעות שלו, ולכן מתחוללת בתוכו מלחמה קשה ועצומה מאוד הרצון לעשות חטאים, לבין הרצון לחזור בתשובה ולזכות לחיים טובים ומאושרים, ומלחמה זאת היא קשה מאוד…
וזהו מה שנקרא בלשון רבותינו הקדושים “צדיקים תחילתן יסורין” שבאותם זמנים המלחמה הפנימית שמתחוללת בתוכו היא ממש כמו יסורים קשים אשר קשה לו להתנתק מהם!
ברם לאחר פרק זמן כזה או אחר (כל אחד לפי מה שהוא צריך בכדי להגיע לשלב זה) הדברים שקשים עליו כגידים נהפכים לאט לאט ליותר קלים ויותר קלים כאשר האדם מצליח להשתחרר מהמאסר הקשה של התאוות שהוא כלוא בהם, ואז באופן פלאי הוא מגלה כמה מתוקה היא התורה הקדושה, וכן המצוות אשר נצטוונו בהם מסבים לו הנאה ושמחה מרובה, ובשלב הזה הוא זוכה להגיע לעבוד את בורא עולם מאהבה, ששמח לעשות את המצוות, וזה “צדיקים סופן שלוה”
ובשלב זה כאשר הוא מגלה את האהבה בבורא עולם, הנסיונות הופכים להיות הרבה יותר קטנים מכיוון שכל בר דעת יודע שכאשר אוהבים מישהו לא רוצים לפגוע בו, ואם הדברים אמורים כלפי בשר ודם על אחת כמה וכמה בבורא עולם, ואם כן כאשר באים לאדם נסיונות ורצונות כאלה או אחרים לחטוא, מיד הדבר מתגמד לעומת האהבה העצומה שיש לו בבורא עולם והיא מעלימה את הקושי של הנסיון… ועל זה אמרו חז"ל הקדושים "וסופן שלוה"
ודבר זה רמוז אצלנו בפרשה בפסוק “וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה”, שכידוע הלשון "דיבור" המוזכר בתורה, הוא מרמז על לשון קשה, ומאידך הלשון "ויאמר" מורא על לשון רכה
וכן לקב"ה יש מספר שמות שבוא הוא נקרא בתורה, והאחד מהשמות האלה הוא שם "אלהים" שהוא מורה על דין ופחד, ומאידך שם "יהוה" מורה על חסד ורחמים.
ומפרש רבנו הנועם אלימלך זיע"א את הפסוק כך "וידבר אלהים" – כאשר האדם בתחילת דרכו והוא מתקרב לקב"ה מתוך דין ופחד, אז קשה לו מכל הניסיונות שיש לו. וזה תחילתן יסורים של הצדיקים.
אך בהמשך כאשר זוכה להגיע לאהבת ה’ יתברך “ויאמר… ה’” אמירה שהיא לשון רכה המרמזת על השלוה שמקבל מי שמגיע לה’ כלומר לאהבת ה’, וזהו “סופן שלוה”.
ועתה נחזור למה ששאלנו בתחילה, מדוע קשה למי שחוזר בתשובה בהתחלה ומנגד קל למי שעושה ככל העולה על רוחו? ע”פ דברי ה”נועם אלימלך” הדברים מתיישבים כמין חומר, שזהו רק שלב קצר וזמני שאותו האדם צריך לעבור ובסופו של דבר הוא יגיע ל”צדיקים סופן שלוה” ומצד שני האדם שעושה ככל העולה על רוחו בתחילה נראה שהוא נהנה אבל “סופו יסורין” והרי כל בר דעת יודע ששווה להשקיע קצת מאמץ בתחילת הדרך בכדי לקבל חיים טובים מאושרים בסופן, מאשר להנות בתחילה ולסבול סבל גדול ונורא במהלך כל שאר החיים בר מינן…