" וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה"
פרשת "ויחי"
פרשתנו הינה הפרשה האחרונה שבספר בראשית, שבה יעקב אבינו מחזיר את נשמתו לבורא עולם, ולפני פטירתו הוא מבקש ומשביע את יוסף שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה בארץ ישראל. אכן יוסף מקיים את הבטחתו ושבועתו לאביו, ומביאו לקבורה בארץ ישראל, במערת המכפלה שבה קבורים כבר אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, והוא נוסף לקבורה יחד עם לאה שכבר היתה קבורה שם.
בסוף הפרשה מגיעה שעתו של יוסף להיפטר מן העולם, ומספרת הפרשה על התפתחות הדברים הנ"ל "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת. וֵאלֹקִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (פרק נ', פסוקים כד'-כה').
וכאן יש לשאול מס' שאלות על דברי יוסף לאחיו" א) מדוע בפסוק הראשון, פסוק כד' נאמר "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" ואילו בפסוק כה' שזה נראה המשך ישיר לפסוק הקודם נאמר "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ולא נאמר את אחיו? במקביל לפסוק הקודם היה צריך לכתוב וישבע יוסף את אחיו??
ב) באיזו זכות יוסף משביעם ומבקש מהם להעלות את עצמותיו לישראל, זה שבתחילת הפרשה יעקב משביע את יוסף שיביאו לקבורה בארץ ישראל, מכיוון שיוסף מחוייב בכבוד אביו, יש רשות לאביו לצוותו ולהשביעו על כך, אך כאן אין שום חובה לאחים ליוסף או של בני ישראל להביאו לקבורה בארץ, באיזה זכות יוסף משביעם להעלות עצמותיו לקבורה בארץ ישראל?? בפרט ובמיוחד שיוסף הוא הקטן שבאחים??
ג) מבקש יוסף ואומר בפסוק כה' "וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה", לכאורה המילה "מִזֶּה" מיותרת ואין מקומה כאן, מפסוק שיאמר יוסף והעליתם את עצמותי וידוע הדבר שיעלו אותו ממצרים או שיאמר אליהם ועליתם את עצמותי ממצרים?? אך אין מקומה של המילה " מִזֶּה" כאן ,שהרי משמעות המילה מזה היא על חפץ ולא על מקום
כדי לענות על שאלות אלו, עלינו להקדים הקדמה קצרה מפרשת וישב, שהקדמה זו תאיר לנו את הפסוקים. בפרק לז' פסוק יד' נאמר "וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר" יוסף יצא בשליחות אביו, שהיתה שליחות כפולה גם לראות את שלום אחיו, וגם להשיבו דבר, כך שהוא היה שליח מצווה גם בהלוך וגם בחזור, וידוע הכלל ששלוחי מצווה אינן ניזוקים בנזק שלא שכיח, וכאן יוסף ניזוק, נזק קשה בנזק שאינו שכיח, אזי כיצד יוסף ניזוק הרי הוא שליח מצווה גם להלוך וגם לחזור ושליחי מצווה אינן ניזוקין בנזק שכזה שאינו שכיח??
אלא פירוש הדברים הוא, יעקב אמר ליוסף "לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וכו' ", הרי אב אינו מצווה בכיבוד בנו ואין צריך לומר לו בבקשה, "נָא". אז מדוע יעקב אומר ליוסף "לֶךְ נָא"??, אלא אין כאן הפירוש "נָא", בבקשה, אלא כוונת יעקב שיוסף ילך למרחק נָא, שהוא מרחק של 51 פרסאות, או כל מידה אחרת, המילה "נָא" באה לסמל את המרחק שבו מצווה יוסף ללכת לטובת אחיו. והינה פוגש אותו האיש, שהוא מלאך גבריאל ושואל אותו, מה תבקש?? עונה לו יוסף "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ. הַגִּידָה נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים", יוסף אומר לאיש תאמר לי היכן הם רועים בתחום הנא,בתחום ה-51 שבו נשלחתי על ידי אבא לחפשם. ואז עונה לו האיש פסו' יז' "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה. וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וכו' ".
האיש שהוא מלאך גבריאל אומר לו "נָסְעוּ מִזֶּה" המילה מזה חשבונה 52, לומר לו שהם כבר עזבו את תחום ה-51 את תחום נא, והמשיכו יותר הגיעו לתחום 52 ויותר, הם "נָסְעוּ מִזֶּה". יוסף כששמע זאת עליו היה לחזור לאביו מכיוון שהסתיימה שליחותו כשליח מצווה, אך המשיך ועבר את תחום ה-51, והלך אחר אחיו בעצת עצמו, ולא בשליחות אביו, ולכן הוא ניזוק שהרי אין הוא יותר שליח מצווה.
על פי דברים אלו נוכל עתה לענות על השאלות שבפרשה. נתחיל בשאלה השלישית מדוע נאמר "וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה", יוסף רצה לרמוז לאחים ואמר להם "מִזֶּה" ולא ממצרים, שבגלל שהוא הגיע לתחום "מִזֶּה" ועבר את ציווי אביו הוא נפגע וניזוק, והגיע למצרים, ומי שגרם לו כל זאת הם האחים. לכן האחים חובתם להחזירו לשכם. מהמקום שבו הוא נמכר על ידם. וזה עונה גם על השאלה השנייה, באיזו זכות יוסף משביעם?? היות והם לקחו אותו משכם חובתם להחזירו לשכם, וכדי שהוא יהיה בטוח שהדבר יבוצע, הוא משביע אותם.
לאור דברינו אלו מובן עתה נפלא מדוע בפסוק הראשון נאמר "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" פסוק כד', ואילו בפסוק שלאחר מכן פסוק כה' נאמר "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שהרי בפסוק כד' הוא מבשר להם בשורה טובה שהקב"ה יפקוד אותם ויעלו לארץ ישראל, אך בפסוק כה' שהוא משביע אותם שיעלו את עצמותי לארץ ישראל, הוא מזכיר להם את המילה "מִזֶּה", וכפי שהסברנו בהרחבה ששם מכרו אותו לעבד וכו', ומכיוון שהתנהגו אליו שלא בהתנהגות אחים זה לזה, אומרת התורה שיוסף מדבר אל בני יעקב, לרמוז שעשו לו מעשה שאחים לא עושים ולכן אין זה ראוי לכתוב שהוא דיבר אל אחיו, אלא לבני יעקב. העולה מכך היות וכל הגעתו של יוסף למצרים היא בגלל אחיו שמכרוהו לעבד, עכשיו לאחר פטירתו הם מחוייבים להעלותו לקבורה בארץ ישראל.
בברכת שבת שלום ומבורך.