על ניסיונו של יוסף הצדיק מול אשת פוטיפר הובא במדרש רבה (פז, ד), הרהורי דברים היו שם. מי הרהר? יוסף הרהר. אמר, אבא נתנסה, זקני נתנסה, ואני איני מתנסה. אמר לו הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מהם. ע"כ.
ומבואר בדברי המדרש, שהקב"ה עצמו מעיד שהניסיון שהיה ליוסף עם אשת פוטיפר, היה ניסיון יותר קשה מכל שאר הניסיונות שבהם עמדו אבותינו הקדושים.
וצריכים אנו להבין מדוע?
נתבונן תחילה בנקודת הקושי שבה עמד יוסף. הנה בזמן הניסיון יוסף היה נער בגיל שבע עשרה שנים, יפה תואר, כוחו במותניו, היה בודד ונטוש ומכור כעבד בארץ מצרים. עבד בארץ מצרים זה לא כמו כעובד ושכיר ואף לא כפועל שקם בבוקר לעבודתו ובערב שב לביתו, ואם נמאס לו מעבודתו יכול להגיש מכתב ולהתפטר מעבודתו. בארץ מצרים זה לא היה כך, המשמעות של עבד היה שיעבוד מוחלט וסופי, עד נשמתו האחרונה של האדם.
וצריך להדגיש, יוסף הגיע מביתו של יעקב אבינו, שם חי כבן הזקונים שהיה אהוב מאד אצל אביו. ולא זו בלבד, חז"ל פירשו בן זקונים הכוונה היתה בו דעת זקנים, כלומר היתה בו חכמת התורה כמו של אדם זקן. וכאן מאיגר רמה נפל לבירא עמיקתא, ברוחניות ובגשמיות גם יחד. יוסף נעשה עבד במצרים, שארץ זו היתה המקום הטמא והמתועב ביותר בעולם, ואע"פ כן ידע יוסף שבדרך הטבע אין לו סיכוי לצאת כלל מארץ זו, ובה הוא צריך לבלות עד סוף ימיו.
וכאן מתבקשת ההבנה, בנקודת זמן זו, שמצד אחד יוסף היה בשיא כוחותיו וגם יצרו בשיא תוקפו, ומצד שני יוסף נמצא הרחק מביתו, מאביו וממשפחתו, בתוך מקום טמא שבו הוא עתיד להיות עד סוף ימיו, אז מגיעה לפניו אשת פוטיפר ורוצה להכשילו. והדבר לא ברור, מהיכן היו ליוסף הצדיק כוחות כאלו גדולים לעמוד בניסיון? מהיכן יש לו עוצמה רוחנית גדולה שדרכה הוא הצליח להימלט לנפשו?
התשובה לזה תובן מתוך דברי יוסף לאשת פוטיפר, כפי שבמדרש (שם ה) הובא, למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא למעלה וגו' אשמע ליך, ושמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן. ע"כ. כלומר יוסף טוען לאשת פוטיפר כך: במשפחה שלנו הקב"ה בוחר במישהו עבור קרבן עולה, ואם אני אשמע לך, אני אטמא, וכבר אני לא יוכל להיות קרבן עולה עבור השי"ת. איני מוכן להיות במצב שבו הקב"ה לא בוחר אותי להיות קרבן עבורו.
עוד הובא במדרש (שם), דבר אחר אמר לה, למוד הקב"ה להיות נגלה על אוהבי בית אבא בלילה וגו' אשמע ליך ושמע יגלה עלי הקב"ה וימצא אותי טמא. ע"כ. כלומר יוסף טוען טענה נוספת לאשת פוטיפר: הקב"ה נגלה לאבותי בלילה, ומה יהיה אם בדיוק בלילה הזה ירצה להתגלות אלי, וימצא אותי טמא. אני עלול מחמת זה להפסיד את הגילוי, לזה איני מוכן!
מכאן אנו רואים, יוסף דאב כוחות עצומים רק מזה שהוא ראה עצמו כקרבן שיכול להיבחר להעלות עבור השי"ת, וכן ראה עצמו כאחד שהקב"ה יכול להתגלות אליו, כמו שנגלה לאבותיו הקדושים, דבר זה החזיק את יוסף גם במצבים הקשים שהיו לו, ואפילו בניסיון הקשה ביותר עם אשת פוטיפר הצליח לעמוד בו.
לפי זה, אע"פ שיוסף היה בתוך ארץ מצרים, בארץ הטמאה והמתועבת ביותר, דוקא בתוך הטומאה והתועבה, במצבים שבהם יש לאדם ירידה רוחנית והסתר פנים, גם שם כשאדם זוכר את המהות הפנימית שלו שהוא עכשיו רק עבד לה' יתברך, אז מסוגל האדם לעמוד בפני כל הניסיונות הקשים ביותר, וזה רק מכח תחושת המחויבות שלו להמשיך ולהיות עבדו של הקב"ה בלבד.
ועל זה העיד הקב"ה, ניסיון של יוסף הצדיק עם אשת פוטיפר, היה ניסיון קשה מאד יותר מכל שאר הניסיונות הקשים שהיו לאבותינו הקדושים, כיון שאדם יוכל לעמוד בניסיון שיראה דמות דיוקנו של אביו וכדו' כמו שהיה עם יוסף, אך עיקר הפלא אצל יוסף, כיצד הצליח לשמור על המהות הפנימית שלו אף שהוא נמצא בשיא הטומאה והתועבה שיש בארץ מצרים, להמשיך ולשמור לעצמו את תחושת המחויבות שיש לו להמשיך ולהיות עבד של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בכל מצב שבו הוא נמצא.
זהו הניסיון הגדול ביותר, שעליו העיד הקב"ה שהוא יהיה קשה ביותר מכל הניסיונות שעמדו בהם אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב. ובניסיון זה עמד יוסף בגבורה, השריש לכל ישראל את המדה היקרה הזו, לעמוד בפני ניסיונות קשים וגדולים. שבת שלום!