שאלה : הנה ימי החנוכה מתקרבים אלינו בס"ד ונשאלת השאלה מה הוא המקום המהודר ביותר לקיים בו מצוות הדלקת נרות חנוכה :
תשובה :
מקום הנחת נרות החנוכה וגובה הנחתם
הנה מצינו כמה דרגות הידור איזהו המקום הטוב ביותר להדלקת נרות החנוכה בביתו :
דרגה ראשונה : מצינו במסכת שבת (כא:) תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה – מניחה על שלחנו, ודיו. וכן פסק להלכה השולחן ערוך (אורח חיים סימן תרעא סעיף ה), מכל מקום כבר העידו הראשונים שכיום פשט המנהג להדליק בפנים הבית כמבואר בדברי התוספות במסכת שבת (כא: ד"ה דאי) וסמ"ג (עשין דרבנן מצוה ה) ובעל העיטור (הלכות חנוכה חלק ב דף קיד:) : שאחר שנהגו על הסכנה נהגו ומכל מקום מי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו ע"כ. ונמצא שגם הראשונים שכתבו שלא נהגו כיום הוא מצד המנהג אך גם הם מודים שמהודר יותר לעשות כן, ויתירה מזו לדעת הקובץ תשובות (חלק א סימן סז) הואיל ובימינו לא שייך הטעם של סכנה מי שמדליק בתוך הבית ולא בחוץ יש לומר שתנאי זה מעכב, ועיין עוד בשו"ת דבר יהושע (חלק א סימן מ) שחולק על זה.
ולעניין הלכה נקטו רוב הפוסקים שהמהודר ביותר לקיים כתקנת חז"ל ולהדליק על פתח ביתו מבחוץ כמבואר בבן איש חי (פרשת וישב אות ד). ומצוה להניחם בטפח הסמוך לפתח משמאלו של הנכנס לבית כדי שיהיה מוקף במצוות, ובמידה ואין מזוזה לבית או לחצר מניח נרות חנוכה מימין כמבואר כל זה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרעא סעיף ז) ובכף החיים (סימן תרעא ס"ק נח) ובחזון עובדיה (עמ' לז-לח). ויש להניח את החנוכיה למעלה משלושה טפחים, ומצוה להניחה למטה מעשרה טפחים כדי שהכל יראו ויכירו שהודלקה לצורך מצוה כמבואר כל זה במסכת שבת (כא:) בבא קמא (סב:) ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרעא סעיף ו) ודין זה אמור אף למדליקים בבית (לבוש ס"ק ו). ועל פי הסוד יש מעלה להניחה למעלה מעט משבעה טפחים כמבואר במחזיק ברכה (ס"ק ג) בשם הרב טור ברקת ובביאור דבריו האריך בספר שומר אמונים הקדמון (קונטרס התשובות סימן ה) ובכף החיים (סימן תרעא ס"ק מו) חולק קצת ולדעתו יש מצוה להניח בין ג' לעשרה טפחים, אך לדעת המועד לכל חי (סימן כז ס"ק לד) והבן איש חי (שנה ראשונה פרשת וישב אות ה) על פי הקבלה יש לו להניחה למעלה משבעה טפחים וכן עיקר.
דרגה שנייה : באופן שאין לו פתח לרשות הרבים כיום פשט המנהג להדליק על אדן החלון הפונה לרשות הרבים בעיקר לבני ספרד כמבואר בערוך השולחן (ס"ק כד) בשו"ת ישכיל עבדי (אורח חיים חלק ז סימן מו) שו"ת אז נדברו (חלק ה סימן לט) ובחזון עובדיה (עמ' לח) ולכתחילה מדובר שהוא בתוך כ' אמות מקרקע רשות הרבים, ומקום זה הוא אפילו אם החלון גבוה מעשרה טפחים שביארנו שיש לכתחילה לשים עד שיעור זה, הואיל ופרסום הנס עדיף (מגן אברהם (ס"ק ו) אשל אברהם (ס"ק ו) חיי אדם (כלל קנד סימן טז) משנה ברורה (ס"ק כז) וחזון עובדיה (עמ' לו), והוא הדין אם מדובר במקום הנמוך מג' טפחים מהקרקע (ערוך השולחן ס"ק כב).
וכשמדליקין בחלון יקפידו למקם את החנוכיה בצד ימין של החלון שהרי לכל דבר מצוה ימין עדיף כמבואר בשו"ת מהר"ם בר ברוך (סימן סו) בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרעז סעיף ז) ובמשנה ברורה (ס"ק לד) בהעמק שאלה (שאילת כב) הליכות שלמה (עמ' רסט), אלא אם אין אפשרות או שהחנוכיה לא נכרת כל כך מצד ימין וכדומה יש להזיזה לצד שמאל או לאמצע.
ואף אם דירתו נמצאת במקום הגבוה למעלה מעשרים אמה ידליק באדן החלון אם יש בניינים ממול שיש פרסום הנס להם וכן פסקו להלכה בחזון עובדיה (עמ' לט) ובשו"ת שבט הלוי (חלק ד סימן סה).
הדרגה השלישית : המנהג שמדליקים בבית כמו שהעידו התוספות במסכת שבת (כא: ד"ה דאי) וסמ"ג (עשין דרבנן ה) וסמ"ק (מצוה רפ וסימן רעט ושם באות טו) בשם מקצת הגאונים והריטב"א שם והמאירי שם ד"ה אחרי והר"ן שם וספר התרומה (סי' רכט) ומחזור ויטרי (סי' רלח) וראבי"ה (סי' תתמג וסי' תתקעב) ובשו"ת רשב"א ח"א סי' תקמא והסמ"ג הל' חנוכה והאו"ז ח"ב סי' שכג דף ע והמרדכי שבת סי' רסו ובארחות חיים הל' חנוכה סי' יג בשם הר"י מקורביל ורבינו מאיר המעילי בספר המאורות שבת כב והרא"ש שבת פ"ב סי' ג ושבה"ל סי' קפה בשם רבנו אפרים והריב"ש סי' קיא והגמ"י פ"ד ה"י בשם רבינו שמחה והטור סוס"י תרעא ותרעב ותרעו והאגור אלף לח ותה"ד סי' ק ועוד
וכן פסקו האחרונים שאין לפקפק על הנוהגים כן כמבואר בשו"ת ישכיל עבדי (אורח חיים חלק ז סימן מו) ושבט הלוי (חלק ז סימן פד), ולנוהגים כן אין עדיפות למקום ההדלקה, ויכול להדליק הן בחדר שינה או בחדר האוכל וכדומה וכן פסק להלכה בהליכות שלמה (עמ' רעו).
ובמידה ומדליק החנוכיה בפתח הבית מבפנים כתב הבן איש חי (שנה ראשונה וישב אות ד) את דברי השאילתות (וישלח שאילתא כו) שמצוה להניח את החנוכיה בטפח הסמוך לפתח אפילו בזמן הזה שמדליקין בפנים, ואם אין מזוזה בימין יניחינה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס והרי יש שלוש מצות ביחד הלא הם : ציצית, מזוזה וחנוכיה. ויש להזהר לכתחילה בגובה כמו שביארנו לעיל.
לסיכום היוצא להלכה :
א. גדר מצות חנוכה העיקרי הוא לפרסם את הנס הלכך יש ג' דרגות הידור במקום ההדלקה :
ומצוה להניחם בטפח הסמוך לפתח משמאלו של הנכנס לבית כדי שיהיה מוקף במצוות, ובמידה ואין מזוזה לבית או לחצר מניח נרות חנוכה מימין, ויש להניח את החנוכיה למעלה משלושה טפחים, ומצוה להניחה למטה מעשרה טפחים כדי שהכל יראו ויכירו שהודלקה לצורך מצוה ודין זה אמור אף למדליקים בבית. ועל פי הקבלה יש לו להניחה למעלה משבעה טפחים וכל אחד יעשה כמנהגו בזה.
הדרגה השניה : באופן שאין לו פתח לרשות הרבים כיום פשט המנהג להדליק על אדן החלון הפונה לרשות הרבים בעיקר לבני ספרד, ולכתחילה מדובר שהוא בתוך כ' אמות מקרקע רשות הרבים, ומקום זה הוא אפילו אם החלון גבוה מעשרה טפחים שביארנו שיש לכתחילה לשים עד שיעור זה, הואיל ופרסום הנס עדיף, והוא הדין אם מדובר במקום הנמוך מג' טפחים מהקרקע. ואף אם דירתו נמצאת במקום הגבוה למעלה מעשרים אמה ידליק באדן החלון אם יש בניינים ממול שיש פרסום הנס להם.
הדרגה השלישית להדליק בבית ובמידה ומדליק החנוכיה בפתח הבית מבפנים מצוה להניח את החנוכיה בטפח הסמוך לפתח, ואם אין מזוזה בימין יניחינה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס והרי יש שלוש מצות ביחד הלא הם : ציצית, מזוזה וחנוכיה.