הרב יורם כהן
"משם רועה אבן ישראל"
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מבְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה" (כח', י'), כך פותחת פרשתנו, מסבירים חז"ל מדוע הכתוב כופל את עצמו באומרו ויצא יעקב מבאר שבע וגם נאמר וילך חרנה, היה ניתן להסתפק ולומר "וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה" או לומר רק "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע", מדוע הכתוב כופל א עצמו?? אלא רוצה תורתנו לציין שיעקב אבינו קיים את ציווי הוריו בצורה מושלמת. רבקה אמו מבקשת ממנו לעזוב את באר שבע, לעזוב את המקום שבו הוא נמצא, כדי שחלילה עשו לא יהרוג אותו בגלל שיעקב לקח את הברכות ממנו, כפי שקראנו בפרשת השבוע הקודמת, פרשת תולדות, פרק כז' פסוקים מא'-מד' "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו, אֶת יַעֲקֹב, עַל-הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה, אֶת יַעֲקֹב אָחִי. וַיֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל. וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי. וְקוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי, חָרָנָה. וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב, חֲמַת אָחִיךָ". לעומת זאת אביו יצחק מבקש ממנו ללכת פדן ארם כדי לקחת משם אישה כפי שנאמר בפרשה הקודמת פרק כח' פסוקים א'-ב' "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ. וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ"
לכן נאמר בראשית פרשתנו גם "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע", להראות שיעקב קיים את בקשת אמו לעזוב את באר שבע כדי שעשו חלילה לא יהרוג אותו, וגם נאמר "וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה" ללמדנו שקיים את מצוות אביו ללכת לשם ולקחת משם אישה.
הפרשה מתארת לנו את הקורה ליעקב בדרך "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו. וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא" ( כח', יא'). ואז יעקב חולם חלום וכו'.
רואים אנו שהתורה טורחת לפרט שיעקב לוקח אבנים מאבני המקום ושם מראשותיו, ונשאלת השאלה מה ראתה התורה צורך לומר מה שם יעקב מראשותיו, מדוע לכאורה פרט זה חשוב שיש לציין אותו?? מדוע כל כך חשוב לציין שיעקב השתמש באבנים?? והקשה יותר הוא, שבהמשך הפרשה נאמר כאשר התעורר יעקב בבוקר נמצאה שיש רק אבן אחת "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה. וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל רֹאשָׁהּ" (כח', יח'), וחז"ל דנים בהרחבה כיצד האבנים שלקח יעקב הפכו לאבן אחת, וכן מדוע האבנים הפכו לאבן אחת. וכן מצאנו בעוד מספר מקומות שיעקב מתעסק עם אבנים, כגון במפגש שלו עם לבן נאמר "וייקח יעקב אבן וירימה מצבה" (לא', מה'), וכן בהמשך יעקב מבקש שילקטו אבנים (לא', מו') "ויאמר יעקב לאחיו ליקטו אבנים, ויקחו אבנים ויעשו גל, ויאכלו שם על הגל", וכן מצאנו במפגש שלו עם רחל נאמר בתורה "ויגל את האבן מעל פי הבאר" (כט', י').
נראה שעניין האבנים אצל יעקב מעסיק מאוד את התורה ואת חז"ל, כך שאין נושא האבנים פרט שולי בסיפור יעקב ביציאתו מבית הוריו, אלא נושא האבנים הינו פרט חשוב ביותר בעצם העובדה שהתורה טורחת להדגיש פרט זה, וכן חז"ל דנים בהרחבה בעניין זה. מה בעצם כל כך חשוב בנושא האבנים?? מהי חשיבות התורה וחז"ל לעסוק רבות בהסבר נושא האבנים של יעקב??
כדי להבין זאת נקדים הקדמה קצרה, הנביא ישעיה אומר בפרק נט' פסוק כא' "וַאֲנִי, זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ. לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ, אָמַר ה', מֵעַתָּה, וְעַד עוֹלָם". למדים מכאן חז"ל ואומרים אם ראית משפחה שהתורה מתקיימת בה בשלושה דורות, דע לך שהתורה לא תמוש מפי משפחה זו לעולם, וזה שאומר הנביא ישעיה "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ" – זהו דור ראשון, "וּמִפִּי זַרְעֲךָ" – זהו דור שני, "וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ" – זהו דור שלישי, אם אכן התורה מתקיימת בשלושת הדורות ברצף, דע לך שהתוצאה היא "אָמַר ה', מֵעַתָּה, וְעַד עוֹלָם", הקב"ה מבטיח שהתורה לא תמוש מפי משפחה זו לעולם ועד, "מֵעַתָּה, וְעַד עוֹלָם".
יעקב אבינו יוצא עתה מבית הוריו אל לבן הארמי, יוצא למקום שאורח חיי האנשים שם הוא אנטי דתי, אנטי תפיסת עבודת ה' וכו', ולכן יעקב חרד לעצמו שהוא חלילה לא יושפע מהסביבה החדשה, שחלילה לא תחול אצלו ירידה רוחנית בגלל לבן הארמי ואנשי מקומו. ויש לציין ולומר שכאן הדאגה היא כפולה בראש ובראשונה יעקב דואג לעצמו בצד האישי הפרטי שימשיך להיות עובד ה' נאמן, שימשיך בדרך התורה והמצוות כמו שהיה בבית אביו. אבל הדאגה הגדולה יותר היא הדאגה לכלל עם ישראל ולדודות הבאים. מכיוון שהרי אברהם אבינו שהוא בעצם הדור הראשון, הוא קיים תורה ומצוות וכן הלך בדרך ה', ואחריו יצחק אבינו שהוא הדור השני גם הוא הלך בדרך ה' וקיים תורה ומצוות, וכאן מגיע תורו של יעקב שהוא בעצם הדור השלישי בשושלת והכל עכשיו תלוי בו, כל המשכיות הדורות הבאים תלויה בו, אם הוא ימשיך בדרך עבודת ה', בדרך קיום תורה ומצוות, אזי נמצא שישנם כאן שלושה דורות מקיימי תורה ומצוות ואז מובטח שהתורה לא תמוש לעולם, אך אם חלילה יעקב תשפיע עליו החברה והא ירד מבחינה רוחנית דתית, ולא ימשיך את דרך אבותיו אברהם ויצחק, מתברר שאין כאן דור שלישי ברצף למשפחה המקיימת תורה ומצוות ואז חלילה התורה עלולה להיפסק מהדורות הבאים, על כן יעקב חושש מאוד וחרד מאוד ביציאתו מבאר שבע ללכת לחרן.
כדי לחזק את העובדה שהוא לא ידרדר, ושהוא כן ימשיך בדרך אבותיו הוא לוקח אבנים ושם מראשותיו. מכיוון שאבן רומזת היא על שלושת הדורות ברצף. א – אב, ב – בן, נ – נכד. ויתרה מכך עצם העובדה שהאבנים הפכו להיות לאבן אחת, דבר זה מלמד ליעקב שהוא כן יתחבר לדורות הקודמים לאברהם וליצחק והוא יהפוך יחד איתם לחטיבה אחת, להיות אבן אחת, אב, בן, נכד, כולם יחד כאחד, ואז מובטח שהתורה לא תשתכח מעם ישראל. לאור זאת מובן מדוע התורה וחז"ל מיחסים חשיבות רבה לעניין האבנים, ואכן ידוע הדבר שיעקב חוזר מלבן והוא מחוזק בתורה ומצוות וכך אומר הוא לעשו "עִם לָבָן גַּרְתִּי", וחז"ל דורשים ותרי"ג מצוות שמרתי, כך שיעקב לא למד ממעשיו הרעים של לבן.
חיזוק מהותי לרעיון זה אנו מוצאים בספר דברים פרק כז', משה מבקש מעם ישראל, כאשר הם עוברים את הירדן לכיוון ארץ ישראל, שיכתבו את התורה על אבנים. "וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת הָעָם לֵאמֹר. שָׁמֹר, אֶת כָּל הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ" (כז', א'-ג').
נשאלת השאלה מדוע משה מבקש שיכתבו את התורה דווקא אל אבנים ולא על דבר אחר שהוא נוח יותר לכתיבה??
פשט הדברים הוא, שאכן משה ביקש שיכתבו את התורה על אבנים מכיוון שאומנם כתיבה על אבן היא אומנם קשה אך יש בה יתרון שזה דבר המתקיים לזמן ארוך, מתקיים לדורות, אך עומקם של דברים הוא שהוא ביקש מהם שיקיימו את התורה בשלושת הדורות הראשונים הנכנסים לארץ, שהם ראשי בתיבות של המילה אבן- אב, בן, נכד, ובכך משה יהיה בטוח שהתורה לא תישכח מעם ישאל לעולם.
ואכן כך הם הדברים היות ויעקב אבינו שהוא השלישי שבדורות קיים ושמר על התורה, והיות ושלושת הדורות הראשונים בכניסתם לארץ קיימו ושמרו את התורה, זוכים אנו שהתורה נשמרת עד ימינו אנו ועד עולם. וזה פשוטו של הפסוק שאומר יעקב אבינו בברכתו לבניו, לבנו יוסף בראשית מט', כד' "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל", כל קיום העם בזכות האבן כפי שפירשנו "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל".
בברכת שבת שלום ומבורך