"לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ"
פרשת "לֶךְ לְךָ"
בפרשתנו נושאים רבים ומגוונים, כאשר מרכז הפרשה הוא נושא אברם אבינו, האב הראשון לעם ישראל.
בין הנושאים המופיעים בפרשה הוא עניין הרעב שיש בארץ ישראל, וזאת לאחר שהקב"ה מבקש מאברם לעזוב את ארצו ולהגיע לארץ ישראל, וכאשר מתחיל הרעב בארץ, אברם מחליט לרדת למצרים יחד עם שרה אשתו. וכאן מספרת לנו הפרשה "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה, וַיֹּאמֶר, אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה, כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת, וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (פרק יב' פסוקים יא'-יג'). ואכן כאשר הם מגיעים למצרים שרה נלקחת לבית פרעה וכו' הקב"ה מעניש את פרעה ואת ביתו נגעים גדולים, פרעה קורא לאברם ואומר לו מדוע אמר ששרה הינה אחותו ולא אשתו וכו' ושולח את אברם ואת כל אשר יש לו.
כל הקורא סיפור דברים אלו עולה אצלו השאלה והתמיה המתבקשת מאליה, כיצד אברם אבינו איש החסד והצדקה, המכניס אורחים וגומל חסדים מוכן להפקיר את אשתו, ומבקש ממנה לומר שהיא אחותו ולא אשתו?? והחמור לכאורה יותר, שכל זה נעשה למען אינטרס אישי שלו מצומצם באומרו "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ"??לכאורה כל בעל לא היה עושה מעשה שכזה להפקיר את אשתו לטובת עצמו, על אחת כמה וכמה שאברם אבינו, המודל לחיקוי לא היה עליו לעשות מעשה שכזה??
אלא הסבר הדברים הוא, שבודאי חלילה לנו לחשוב שאברם דאג לאינטרס האישי המצומצם שלו על חשבון אשתו, ומה שאברם רצה להשיג במעשה זה הוא, לדאוג לחיסון בנות ישראל לדורות הבאים,אברם ידע שיהיו תקופות קשות בעם ישראל, שהם יצטרכו לגלות ולא יהיו על אדמתם, וכאן היתה דאגה של אברם לבנות ישראל כיצד בין הגויים בגליות הקשות הן תוכלנה לשמור על עצמן ועל זהותן היהודית. ידע אברם את הכלל המפורסם "מעשה אבות סימן לבנים", ולכן אמר אברם לשרה, כמובן בתאום מלא איתה ובהסכמה מלאה. כשנגיע למצרים תגידי שאת אחותי כדי שייקחו אותך בית פרעה, וידעו שניהם ששרה אמנו כוחה הרוחני גדול מאוד, ולא רק זאת אלא גם ישנו מלאך המלווה אותה תמיד, כפי שנאמר בפרשתנו "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת בֵּיתוֹ, עַל דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם" אומר רש"י מה הפירוש "עַל דְּבַר שָׂרַי"? שעל פי דיבורה המלאך היה מכה את פרעה ואת ביתו, שרה אומרת למלאך הך והוא מכה.
שרה תעמוד בניסיון הקשה בבית פרעה, ולא רק שתעמוד בהצלחה אלא תצא משם ביד רמה, וזה יהווה חיסון ותקדים לכל בנות ישראל לדורותיהם בשמירה על עצמן ובשמירה על זהותן. ולכן אברם ושרה עשו מעשה זה, וזה שאמר אברם לשרה "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" (יב', יג') אין הכוונה בצד האישי של אברם, אלא בצד הרוחני והדתי לדורי דורות לבנות ישראל זאת החיות והטוב שהתכוון אליה אברם מבחינת "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה',אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם".
חיזוק לדברינו אלו נוכל למצוא בפרשת "וַיַּרְא" בפרק כ', אברהם עומד בשנית בדיוק באותה סיטואציה. כאשר הוא מגיע לגרר, וגם כאן אומר אברם ששרה הינה אחותו ולא אשתו, ואז היא נלקחת לבית אבימלך וכו', ויש לשאול הרי אברם כבר למוד ניסיון מהמקרה שהיה לו עם פרעה במצרים, באומרו על שרה שהיא אחותו ולא אשתו, מדוע הוא חוזר על אותו מעשה בשנית, נניח שבמקרה הראשון שבמצרים עדין לא ידע אברהם את ההשלכות ואת התוצאות, אבל כאן בגרר הוא כבר יודע מראש מה יהיו התוצאות, אז מדוע חוזר הוא על אותו מעשה?? אלא זה חיזוק למה שאמרנו קודם שאברהם עשה זאת יחד עם שרה בכוונה תחילה. שבכל פעם שהם בגלות בארץ נכר, יגרמו למצב ששרה תילקח לבית המלכות, כדי ששרה תעמוד בהצלחה רבה בניסיון ואף תצא מחוזקת משם, וזאת תהיה הברכה והחיסון הרוחני לדורי דורות לכל בנות ישראל.
כמים קרים על נפש עייפה רעיון זה מקבל יתר חיזוק, שאנו מוצאים בדיוק את אותו הדבר אצל יצחק אבינו עה"ש. מסופר בפרשת "תֹּלְדֹת" פרק כו', שיצחק אבינו מגיע לגרר, וכאשר הוא נשאל על רבקה אשתו הוא אומר וכך נאמר לאחרים שזאת אחותו "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא" וכו' (כו', ז'). וגם כאן רבקה נלקחת לבית אבימלך וכו'.
יש לשאול מדוע יצחק אומר שרבקה היא אחותו כדי להינצל ותהיה לו חיות, הרי מעשה כזה לא יעשה אפילו על ידי הבעל הגרוע ביותר?? היכן רמת המוסר הנדרשת מיצחק וכו' ?? אלא לאור דברינו הקודמים, הדברים מוסברים נפלא, אברהם אבינו יחד עם שרה עשו מעשה זה לחיסון בנות ישראל פעמיים, אך ידוע הדבר ומפורסם העניין שלצורך חזקה יש לעשות דבר שלוש פעמים, ולכן באים יצחק ורבקה בהסכמה מלאה ומבצעים מעשה זה פעם שלישית במספר, ובכך ניתן חיסון לבנות ישראל לכל הדורות, שבכל המצבים ובכל הסיטואציות ינצלו וישמרו על עצמן. וזה כבר בחזקה משולשת. מבחינת החוט המשולש לא במהרה ינתק. ומעשה אבות סימן לבנים לדורי דורות.
ללמדנו כמה שהאבות והאמהות הקדושים דאגו לכלל ישראל לצד הרוחני שלהם לדורי דורות, כדי שעם ישראל ישמור על זהותו הרוחנית והדתי בכל המצבים ובכל הדורות.
בברכת שבת שלום ומבורך.