בס"ד
"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"
בפרשנו התורה הקדושה מפרטת כיצד היתחנן משה רבנו ע"ה לקב"ה בשביל שיזכה להיכנס אל הארץ הקודש, וכלשון הפסוק "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן." (ג',כה'), וביותר הרחיב המדרש על גודל השתוקקתו של משה רבנו ע"ה וגילה לנו שהתפלל מספר עצום של תפילות כמניין "ואתחנן" שהם חמש מאות וחמש עשרה תפילות.
והנה יש לתמוה מדוע היה כל כך אכפת למשה רבנו גדול הנביאים אשר עליו נאמרו שבחים לאין קיץ ואין ערוך ובניהם "בכל ביתי נאמן הוא" להיכנס לארץ?
על שאלה זאת כבר עמדו רבותינו הקדושים בגמרא וכה הם דברי רבי שמלאי (סוטה יד.) "מפני מה נתאוה משה רבנו ע"ה להיכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה היה צריך (?) או לשבוע מטוב היה צריך (?) אלא כך אמר משה רבנו הרבה מצוות נטצוו ישראל שאינן מתקיימות אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי, אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם…" מהתשובה שהשיב הקב"ה למשה רבנו ע"ה, אנו למדים מה היה רצונו האמיתי, והוא לקיים המצוות התלויות בארץ הקדוש ועל דבר זה כל כך ביקש והתחנן לקב"ה, ולכן השיבו הקב"ה שאין לו מה לדאוג ועל אף שלא יזכה להיכנס לארץ הקודש, בשמיים יחשב לו כאילו זכה לקיים את כל המצוות כולם…
תשובה ניצחת זאת הייתה צריכה להשיבע את נפשו של משה רבנו ע"ה, אך בפועל הדברים לא עשו שום רושם ולא ניחמו את משה רבנו, כפי שאנו רואים מדברי המדרש שהמשיך לבקש מהיושב במרומים שיתן לו רק לראות את הארץ הקדושה, ואפילו רק בתור חיה או עוף (מדרש רבה יא',ה') "רבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיית השדה…או כעוף זה שפורח…" עד כדי כך היה מוכן משה רבנו להשפיל את עצמו ולרדת לדרגה כל כך בזויה ולהיכנס אפילו בתור חיה, ובלבד שיזכה לראות את הארץ…עד שלבסוף הסכימו הקב"ה לראות את הארץ מרחוק "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (ג',כז') ובכך התפייס משה רבנו ע"ה.
על דברים אלא מקשה הגאון הגדול נשיא הישיבה הרב יהודה דרעי זיע"א קושיה עצומה, מדוע התנחם משה רבנו בכך שניתן לו לראות את הארץ הקדושה, הרי בכך לא התקיימה בקשתו של משה רבנו לקיים את המצוות התלויות בארץ שהרי הרואה את הארץ מרחוק אינו מתחייב לקיים מצוות אלו..
ויותר תגדל הקושיה על עצם בקשתו של משה רבנו להיכנס בתור חיית הארץ או עוף הפורח באוויר, שהרי אם עיקר חשקו הוא לקיים את המצוות התלויות בארץ כיצד יוכל לעשות זאת בתור חיה או עוף?!
ובמתק שפתיו ביאר הגאון יהודה דרעי זיע"א ביאור נפלא ביותר, שמדברי המדרשים הנ"ל אנו מגלים עד כמה היו חביבות על משה רבנו המצוות, שכן משה רבנו כבר הבין מזמן שלא תתקים בקשתו לזכות לקיים את המצוות התלויות בארץ,
אבל בכל זאת ביקש להתקרב אליה ככל האפשר, ואפילו רק לראותה וכלשון הפסוק "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ…" כדוגמת אדם המתעסק באבני חן יקרות ערך ובכך משקיע את כל חייו, וביום מין הימים התגנבה לאוזניו שמועה אודות אבן חן יקרה ונדירה במינה אשר כמוה לא הייתה מעולם שנמצאת במקום פלוני, המתעסק באבני החן על אף שבדק בכיסו ומצא שאין באפשרותו לרכוש את האבן היקרה הזאת ואף לא מתקרב לסכום הנדרש, בכל זאת שם פעמיו אל מקום הימצאה בשביל לזכות לראותה במו עיניו, וכפי שאנו רואים אנשים רבים אשר מדי יום פוקדים את המוזיאונים השונים, ומשקיעים על כך זמן יקר וכסף רב, ובלבד שיזכו לראות אוצר קדמון שלעולם לא יגיע לידיהם של אותם מבקרים…
וכך גם משה רבנו ע"ה מלמדנו שיעור גדול בערך למצוות, שמגודל אהבתו וחשקו לקיימם על אף שידע והבין שאינו יוכל לקיימם, בכל זאת ביקש והתחנן על נפשו בסך הכל לראותם, ואף לרגע קטן ככל שיהיה!