חכמים אומרים שפטירת שרה אמנו נגרמה מחמת שהשטן בא לפניה וסיפר לה שאברהם אבינו שחט את בנה יצחק. כלומר אברהם אבינו הלך לקיים את מצוות ה' יתברך שציוהו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אמר אליך", ומחמת זה נגרם לאברהם אבינו כביכול "רע", אשתו הצדקת נפטרה.
והדבר תמוה, הרי אברהם אבינו קיים את מצוות ה', הקב"ה ציוה אותו שילך לעלות לעולה וישחט את בנו יצחק, ואברהם אבינו עמד בניסיון הזה, ומדוע הוא נענש?
ואפשר לבאר, ע"פ מה ששמעתי ממו"א הרה"ג פינחס הכהן שליט"א שידועה הקושיא המפורסמת מדוע צדיק ורע לו ואילו רשע וטוב לו?
וביאר ע"פ מעשה, מלך אחד היו לו שני שרים גדולים שכל ענייני הממלכה נתונים בידם. אחד מהם היה אהוב על נמלך, והשני היה שנאוי למלך, כל מה שנשאר בתפקידו כי לא היה אדם שבקי ויודע את מלאכתו. באחד הפעמים שני השרים חטאו יחד למלך ועברו על חוק המלך. בדין פסק המלך שמי שקיים את דברי ינחל כבוד מלכים, ומי שעבר על דברי יענישוהו בביזיון גדול. ולכן פסקו להם ששניהם יקבלו גם שכר וגם עונש על מעשיהם. המלך היה נבוך, מצד אחד הוא לא רצה לתת שכר לשר שהוא שונאו ומצד שני לא רצה לתת עונש לשר שהוא אוהבו.
מה עשה המלך? התחכם. מלך זה היה פיקח, עשה תחבולה שהעונש שיקבל אוהבו לא יורגש והשכר שיקבל שונאו לא יורגש. וכיצד היה הדבר? המלך התחכם לקיים את גזירתו במלואה, ובכל זאת לשונאו לא יגיע כבוד אלא דבר קל, וכן לאהובו לא יגיע העונש אלא דבר קל. על כן, ציוה המלך שהעונש והשכר יהיה בצורה כזו, שהאחד ירכב על סוסו המיוחד של המלך ביחד עם הכתר ובגד המלך בעוד שהשני ילבש בגדי סחבות וירכיב אותו בחוצות העיר בקול גדול.
בפקודת המלך הלכו שרי הממלכה עם שני השרים הללו ובידם שני מזוודות, האחת עם בגדי מלכותו של המלך והכתר אשר לראשו, והשני מלאה בבגדי סחבות שכל הלובשם מתבזה מאד. כך הלכו להם השרים יחד עם שני המזוודות ועם תזמורת המלך וכלי נגינתם לכיוון המדבר. כשהגיעו למדבר, הלבישו את שונאו של המלך בגדי מלכותו של המלך ונתנו את הכתר של המלך בראשו והעלו אותו על סוסו המיוחד של המלך, ואילו את השר שהיה אהובו של המלך הלבישו בבגדי הסחבות הללו, וציוו עליו להסתובב ולשרת את השר שרכב על סוס המלך בעוד התזמורת של המלך מנגנת לה בקול גדול. כך הסתובבו הם כמה שעות, ואחר כך הפשיטו מהם את הבגדים הללו והביאו להם את בגדיהם הרגילים וחזרו לארמון המלך. כך שילם המלך לשונאו חלק אחד והוא השכר ונשאר לו חלק העונש, וכן שילם לאוהבו חלק אחד והוא העונש ונשאר לו השכר.
לאחר חודש הגיע יום הולדתו של המלך, ועשה המלך חגיגה גדולה וכל העיר סגרו את החניות ובאו לחגוג עם המלך, אנשי העיר הסתובבו עם דגלים וקישוטים בעוד התזמורת מנגנת לה לכבודו של המלך. באמצע התהלוכה הזמין המל את אוהבו והלבישו בבגדי המלכות ונתן לו כתר לראשו והרכיבו על סוסו המיוחד של המלך ברחובות העיר, והתזמורת הולכת לפניו בכבוד גדול, ואילו את שונאו הלבישו בבגדי הסחבות ושאר ביזיונות וכך נתנו לו שיסחב וישרת את הרוכב על הסוס. וכך המלך יצא ידי חובתו בגזירתו, קיים בשנאו את הביזיון והכבוד, וכן באוהבו קיים את הביזיון והכבוד.
כך הוא בענין הצדיקים והרשעים, אומרים חז"ל אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, והקב"ה אינו מוותר לאף אחד, וכולם יצטרכו לקבל את העונש על העברות, וכן כולם צריכים לקבל את השכר עבור המצוות שהם עושים.
על כן, הצדיק שעושה עבריה הקב"ה אינו נפרע לו בעולם הבא שהוא דומה לבית משתה, אלא מעדיף להענישו בעולם הזה שאין העונש כאן גדול לעומת העולם הבא, העולם הזה דומה למדבר שאין הביזיון בו גדול כל כך, לפיכך שכרו ניתן לו בעולם הבא ששם הכבוד הוא גדול יותר מהעולם הזה. אולם הרשע אשר מקיים מצות בעולם הזה, הקב"ה פורע לו את שכרו כבר בעולם הזה שאין שכרו גדול כמו אם היה ניתן לו בעולם הבא, ואילו את העונש על כל העברות שעשה נותן לו הקב"ה בעולם הבא שהוא דומה לבית משתה, והעונש שיקבל שם יגרום לו ביזיון יותר גדול מאשר מה שמקבל כאן בעולם הזה, לפיכך שכרו ניתן לו כבר בעולם הזה, ששכר זה הוא מועט לעומת השכר שיש בעולם הבא.
ע"פ זה מובנים דברי חכמים מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, הצדיק מקבל את שכרו בעולם הבא ששם השכר גדול הרבה יותר מאשר אם יקבל את שכרו בעולם הבא, וכן הרשע מקבל את השכרו בעולם הזה כי הוא שכר מועט לעומת השכר שמקבלים בעולם הבא. לכן לצדיק ניתן הרע כאן בעולם הזה שהוא עונש מועט לעומת העונש שבעולם הבא, וכן השכר מקבל דוקא בעולם הבא שהוא הרבה יותר מן העולם הזה. לא כן הרשע מקבל את שכרו כבר בעולם הזה ומקבל שכר מועט, אך העונש שלו מקבל הוא בעולם הבא שהוא עונש גדול יותר ממה שיקבל כאן בעולם הזה.
ומטעם זה אברהם אבינו לא קיבל כאן את שכרו על המעשה הגדול שעשה, אף שהצליח לעמוד בכל הניסיונות הקשים שניתנו לו מן השמים, עשרה ניסיונות התנסה אברהם אבינו והצליח לעמוד בכולם, עם כל זאת הקב"ה שמר את שכרו דוקא לעולם הבא, שם השכר הוא הרבה יותר מכפי מה שמקבלים כאן בעולם הזה. שבת שלום!