שאלה: אדם הנמצא ברחוב או בטיול ורוצה לאכול סעודה המחויבת בסוכה, האם מותר לו להיכנס לסוכה של אדם שאינו מכיר ולאכול שם ?
תשובה: הגמרא בפסחים (ד:) כותבת, "ניחא ליה לאיניש למעבד מצוה בממוניה". דהיינו שאדם נוח לו שיעשו בממונו מצוות. ועל פי כלל זה כתב השו"ע (או"ח סי' יד ס"ד) שמותר לאדם ליטול טלית חבירו ולברך עליה, והוא הדין בתפילין. אולם האחרונים הגבילו היתר זה בכמה תנאים. ראשית, שדווקא שנוטל באופן אקראי ולא בקביעות. תנאי נוסף, שיש הרבה אנשים המקפידים שלא ישתמשו להם בטלית או בתפילין, וכאשר הבעלים מקפידים לא אומרים את הכלל ניחא ליה וכו'. ואפילו אם יש מעט אנשים המקפידים, יש לחשוש שמא הבעלים הוא אחד מהם, ואין הולכים בממון אחר הרוב. תנאי נוסף, שיחזיר הטלית והתפילין בשלימותם ובניקיונם כפי שלקחם, וכן צריך לקפלם כסדר הראשון שהיו. ואסור לו להשתמש בהם בשעה שאפשר שהבעלים זקוקים להם, ואם לא קיים אחד מהתנאים הללו הרי זה גזל בידו, ואסור לברך על הטלית והתפילין הללו.
ולשאלתנו, הרמ"א בהלכות סוכה (סי' תרלז ס"ג) כתב, לכתחילה לא ישב אדם בסוכת חברו שלא מדעתו. וביאר המשנה ברורה (ס"ק ט) שהטעם לדבריו, שמא בעל הסוכה מקפיד על זה שלא יראה חברו את עסקיו ואת אכילתו בלי ידיעתו. וממילא אין נכון לברך על אכילתו בסוכה. אבל מותר להיכנס וליישב בסוכת חברו בשעה שאין בעל הסוכה שם בסוכתו שבוודאי לא יקפיד על זה דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה. ומ"מ אם עלול לבוא בעל הסוכה בעוד שהנכנס לסוכה שם, לא יכנס שלא מדעתו כי אפשר שבעה"ב יתבייש להכנס ולאכול או לעשות עסק אחר בפניו. מבואר מדבריו, שכאשר אין אפשרות שיבוא בעל הסוכה בזמן שנכנס לסוכה לאכול, מותר לאדם להיכנס לאכול בסוכת חברו ללא רשותו.
אולם הכף החיים (סקט"ו) כתב שישנו תנאי להיתר זה, שאם הסוכה מקושטת בקישוטים נאים ומוצעת בכרים וכסתות נאים וכדומה, ברור איפוא שהבעלים מקפידים על מי שיכנס לשם ללא רשות, אפילו אינו נמצא שם ואינו עתיד לבוא כל זמן שהלה נמצא שם, ולכן יהיה אסור להיכנס לסוכה זו, והנכנס לסוכה זו ללא רשות לא יברך עליה. ובספר פסקי תשובות (הערה 16) כתב, שאם הסוכה נמצאת במרפסת ביתו של אדם, וכדי להיכנס לסוכה צריך לעבור דרך חדרי הבית, גם כן ודאי מקפיד בעל הבית שלא יכנס ללא רשות.
ומדבריהם נלמד לאדם שיוצא לאכול במסעדה במהלך חול המועד שצריך לאכול בסוכה, ולפעמים אין למסעדה סוכה, ורוצה לאכול בסוכה של מסעדה הנמצאת ליד, יהיה אסור לו להיכנס לשם, כיון שבעלי המסעדה ודאי מקפידים שלא יכנסו לסוכתם, כיון שעל ידי שהוא יכנס ימנע מהלקוחות שלהם לאכול בסוכה, ושיראו שאין להם מקום ילכו למקום אחר. וביותר שלפעמים ישנו שילוט בו כתוב במפורש שאין כניסה לסוכה אלא רק לאורחי המסעדה. והנכנס ואוכל אינו יכול לברך על אכילה זו.
וכתב בבכורי יעקב (סק"ד) שאם נטל רשות מאשתו של חברו כשאינו בביתו מועיל, שכיון שאשתו הסכימה גם הוא לא יקפיד. ובספר ערוך השלחן (ס"ה) כתב, שדווקא אשתו יכול לתת רשות, ולא שאר בני הבית, אלא אם כן אומרים שאביהם נתן להם רשות להרשות להיכנס לתוכה.
לסיכום: מותר לאדם להיכנס לסוכת חברו ללא רשות בזמן שאין אפשרות שבעל הבית יצטרך לסוכה, ודווקא שאין הסוכה מקושטת ביותר שאז מסתמא בעל הבית מקפיד. וכן אין להיכנס לסוכה של מסעדה כאשר הבעלים מקפיד, ואם נטל רשות.