שאלה: האם מותר לאדם לילך עם בני ביתו לחוף משפחות, שבו רוחצים גברים ונשים [כשהן לבושות] יחד עם בני משפחתם?
תשובה: בפסוק (דברים כג, טו) נאמר "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". וכתב החפץ חיים בביאור פסוק זה, אומר הקב"ה אם אתם שומרים על הקדושה שלכם, אני מתחייב לשמור עליכם, אבל אם חס ושלום אין קדושה, הקב"ה כביכול הולך. ואף שאנו בניו של הקב"ה כמו שנאמר "בנים אתם לה' אלהיכם", מכל מקום הקב"ה הוא שומר חינם על נשמתנו, וההלכה בדיני שומרים שאם השומר חינם רוצה להחזיר את החפץ ולחזור בו מהשמירה, היכולת בידו. כך יכול הקב"ה לומר לנו שהוא מוכן לשמור עלינו בתנאי שנקיים את התנאי "והיה מחניך קדוש".
והגמרא במסכת בבא בתרא (נז:) אומרת "ועוצם עיניו מראות ברע", זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה על שפת הנהר. מטעם שהנשים היו מגביהות את שפת חלוקן כדי שלא יירטבו הבגדים במים, ועל ידי כך היו מתגלות רגליהן, וההולך לשם ורואה את הנשים כך, נקרא רשע, אלא אם כן אין לו דרך אחרת. וביאר הרשב"ם: שלא היה לו להתקרב למקום ההוא להביא את עצמו לידי ניסיון.
ועל פי הגמרא הנ"ל כתב בילקוט יוסף (שבת כרך ב עמ' כו) שהלוקח את בניו לחוף משפחות, יחד עם בנותיו הגדולות, וכי לא יקרא רשע. וכל שכן שיש שם משפחות נוספות. ואף על הילדים הקטנים יש להיזהר שלא ילכו למקומות כאלו. וידוע שהחזון איש היה מורה להלכה, שאין לאימא לקחת עמה לחוף הנפרד את בנה אפילו שהוא קטן, כיון שהמראות שיראה עלולות להשפיע על נפשו.
ולכן חובה קדושה על כל משפחה ללכת לשחייה נפרדת, גברים לחוד ונשים לחוד, והאבות ייקחו איתם את הבנים, והאימהות ייקחו איתם את הבנות בלבד. הן ברחיצה בבריכה הן ברחיצה בים.
וכבר הזהירו גדולי ישראל ברחיצת נשים בשעה שיש מציל, מכיוון שכאשר רוחצת בבגד ים היא מכשילה את המציל בהרהורי עבירה. וכתב רבינו יונה (שע"ת פ"ג אות סב) ראיית ערוה לשם הנאה אסורה מן התורה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם". אולם בספר החינוך (מצוה קפח) מבואר שהוא איסור מדרבנן. וכן מבואר ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה פכ"א ה"ב) שכתב, להביט ביופייה אסור, ומכים למתכוון לדבר זה מכת מרדות. והשו"ע (אבהע"ז סי' כא ס"ב) העתיק דבריו הרי שלדעתו הוא איסור מדרבנן. אולם דעת הפרי מגדים (סי' עד סק"א) שאף דעת הרמב"ם שהוא איסור מהתורה. מבואר, שראייה בעריות וכן הרהור הם איסורים חמורים. ועל פי זה כתב מרן רבינו עובדיה זצוק"ל בירחון אור תורה (אלול תשמ"ו) "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל, וכל שכן שיש מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה, או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים". ובספר מבית ההוראה (עמ' 240) כתב, שאף בגד ארוך הוא בעייתי מכיוון שבמגע עם המים הוא נצמד לגופה של האישה, ולכן עליה להקפיד שלא ייצמד לגופה, וכמו כן אשה נשואה עליה להיות בכיסוי ראש אף בהיותה במים.
סיכום: אסור לאדם לרחוץ בחוף משפחות יחד עם בניו ובנותיו. אלא ילכו לשחייה נפרדת הבנים לחוד והבנות לחוד. ואסור לאשה ללכת לחוף (הנפרד) כשיש שם מציל, אלא אם כן תלבש בגד ארוך ותקפיד כל הזמן שלא ייצמד לגופה.