הרב גד רווח שליט"א

 עשרה בטבת הוא תענית ציבור בתאריך י' בטבת, אחד מארבע תעניות קבועות מדי שנה לזכר חורבן בית המקדש. ביום זה, 

דין אכסנאי [אורח] אמרו חז"ל (מסכת שבת כג ע"א): "אכסנאי, חייב בנר חנוכה". והיינו, אדם המתגורר לבדו, שהזדמן לו בימי

בברייתא במסכת שבת נאמר שמדליקים את הנרות “עד שתכלה רגל מן השוק”, ובגמרא יש לכך שני פירושים: א. ניתן להדליק

הלכה בפרשה- ויצא בישולי גויים ב בישולי גויים לצורך חולה בשבת תבשיל שבישלו גוי בשבת בשביל חולה שאין בו סכנה,

טעם איסור בשולי גויים  תבשיל שבישלו גוי, אסרוהו חז"ל משום חתנות, וגם משום שלא ירגיל הישראל עצמו לאכול מבישוליהם, ויאכילוהו

נאמר בתורה (במדבר כט א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". ומכאן הצטווינו לשמוע קול שופר

התרת נדרים נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, ולכתחילה יעשו את ההתרה על ידי עשרה אנשים ששונים הלכות, כמו שפסק מרן

לימדונו רבותינו זיכרונם לברכה שהדרך להתקרב אל הקדוש ברוך הוא באמת אך ורק על ידי לימוד תורה כמו שאנחנו מזכירים

כחלק מההכנה ליום הקדוש יום הכיפורים. יום אדיר בימי שנה התקיימה דרשת שבת תשובה מפי מורנו ורבנו הגאון הרב גד