
השבוע אנחנו מזיזים שוב את מחוגי השעון אחורה – ומרוויחים עוד שעה.
שעה של שינה, שעה של בוקר רגוע יותר, שעה נוספת בבוקר היא הזדמנות לפתוח את היום בלימוד תורה, בתפילה נינוחה, ובעוד מעשה טוב.
אבל מאיפה בכלל הגיע כל הסיפור הזה של "שעון חורף" ו"שעון קיץ"?
מי החליט שאנחנו צריכים לשנות את השעה, ולמה לא כולם מסכימים עם זה?
הרעיון לשנות את השעה כדי לנצל טוב יותר את שעות האור הופיע לראשונה כבר בשנת התקמ"ה (1784), אצל אחד האנשים המפתיעים ביותר – בנימין פרנקלין, ממייסדי ארצות הברית. במאמר הומוריסטי שפרסם בפריז הוא הציע לקום מוקדם יותר כדי "להפסיק לבזבז נרות". אז זה נשמע כמו בדיחה, אבל כך נולד הרעיון.
כעבור כמאה שנה, בשנת התרנ"ו (1895), חזר על הרעיון חוקר חרקים מניו זילנד בשם ג’ורג’ הדסון, שהציע להזיז את השעון באביב ובסתיו – כדי שיישאר לו יותר זמן לאסוף חרקים באור יום. באנגליה, ויליאם וילט, בנאי עשיר ואיש מעשה, קידם את הרעיון בשנת 1907, מתוך רצון פשוט – לנצל את אור הבוקר.

השינוי הגדול באמת הגיע בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשגרמניה אימצה לראשונה את השיטה ב התרע"ז־1916 כדי לחסוך בדלק ובתאורה. עד מהרה הצטרפו מדינות נוספות, והשיטה הפכה לבינלאומית.
בישראל, שעון הקיץ והחורף הונהגו לראשונה כבר בשנות ה־40 בתקופת המנדט הבריטי. מאז עברו תקנות רבות: בשנות ה־50 נמשך שעון הקיץ רק כשלושה חודשים, ובשנות ה־80 הוחלט לעגן אותו בחוק. היום ההסדר קבוע – שעון הקיץ מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ, ומסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר.
ומה בעצם עומד מאחורי כל זה?
הרעיון פשוט: להתאים את סדר היום לאור השמש. בקיץ נהנים משעות אור ארוכות בערב, ובחורף – מתעוררים כשכבר יש אור.
אך לא כל העולם מסכים עם השיטה הזו. מדינות רבות כמו יפן, הודו ורוב מדינות אפריקה כלל לא משנות את השעון. גם באיחוד האירופי עלה ויכוח גדול – בשנת 2019 הוחלט שכל מדינה תבחר אם להישאר עם שעון קיץ או חורף קבוע, אך ההחלטה נדחתה בעקבות הקורונה.
ומה בישראל? במשך שנים רבות דרשו המפלגות הדתיות לקצר את תקופת שעון הקיץ: הוא מקשה על קימה לסליחות בבוקר, מוסיף זמן לצום ביום הכיפורים ומקשה על הגעה לעבודה אחרי תפילת שחרית. כיום, רוב הציבור החרדי תומך בהשארת השעון, כפי שאמר ח"כ הרב משה גפני כבר בשנת תשס"ה־2005: "יש לנו יותר מדי שסעים בחברה הישראלית, ימין שמאל, דתיים חילוניים. אני בעד שעון קיץ, הוא דבר טוב."

בין אם נאהב את המעבר ובין אם לא, אין ספק ששינוי השעון משפיע על כולנו – על שעות השינה, על מצב הרוח וגם על סדר היום.
ואם כבר מדברים על זמן – יש גם רגעים שבהם שעון החורף הציל חיים: בשנת 1999 הסתיימה תקופת שעון הקיץ בישראל מוקדם מהרגיל.
כתוצאה מכך, פיגוע שתוזמן לפי השעון הפלסטיני התפוצץ מוקדם מהצפוי – שתי מכוניות תופת התפוצצו בו זמנית בטבריה ובחיפה כשהמחבלים היו בהן, והרגו בנס גדול רק את המחבלים עצמם.
כשאנחנו מסובבים את השעון אחורה ונכנסים לשעון חורף
זו הזדמנות להאט קצת את הקצב, ולהביט פנימה.
ובעזרת השם נזכה לחוות את ימי החורף הקצרים כימים מלאים באור של תורה, אמונה ועשייה
