רבני קהילות לצד דיינים מומחים: כך יפעל המודל החדש והמורחב של בית הדין לממונות בבאר שבע
מצוות "שופטים ושוטרים תתן לך" מלמדת אותנו את החובה להקים בתי דין בכל עיר ועיר, על מנת ליישב סכסוכים בין אדם לחברו על פי דרכה של תורה, בפני דיינים מוסמכים. חלילה מלפתור מחלוקות בכוחות עצמנו, ובוודאי שלא לפנות לערכאות שאינן על פי דין תורה.
מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הדבר, שודרג בית הדין הקיים בבאר שבע ונבנה מחדש במתכונת רחבה ומקיפה, מתוך מטרה שכל תושב בעיר יוכל לרכוש אמון מלא במערכת הדיינות המקומית.
בית הדין, אשר היה מורכב בעבר משלושה דיינים תלמידי חכמים בעלי הסמכה לדיינות, הורחב וכיום הוא בנוי במבנה מסודר המחולק לשתי קטגוריות מרכזיות.
בקטגוריה הראשונה נמנים דיינים תלמידי חכמים בעלי כושר דיינות וניסיון רב בישיבה על כס המשפט בבתי הדין:
הרב אלעזר ביטון ראש כולל אמרי יוסף בנשיאות הרב יורם כהן
הרב משה ז'אן בוגר כולל קול יהודה מתלמידי המרא דאתרא הרב יהודה דרעי זצ"ל המכהן כראש כולל בית יוסף אצל הרב יוסף חיים בצרי
הרב בועז עג'אמי ראש כולל דיינות אוהל שלמה-בני עקיבה
הרב אורי מוסאי ר"מ בישיבת אוהל שלמה-בני עקיבה
הגאון רבי יצחק אברמוביץ' אב בית דין הישר והטוב, דיין ומורה צדק באשדוד וקריית מלאכי
לצדם ישתתפו בדיוני בית הדין רבני הקהילות בעיר:
הגאון רבי שמעון כהן רב שכונה יא
הרב מאיר סויסה רב שכונה א
האדמו"ר רבי שלמה אמסלם רב שכונת נווה זאב
הרב אברהם ממן רב שכונת דרום
הרב יוסף אביטל מו"ץ קהילת האברכין בבאר שבע ואופקים
הרב יוסף חיים בצרי רב הקריירה החרדית
הרב אברהם טריקי רב שכונה ד
בית הדין יפעל בשיתוף פעולה עם בית הדין הרבני, ומזכיר בית הדין הוא הרב יונתן וואזנה.
כאשר תיקים מורכבים יועברו אליו, בעוד המערכת המקומית תפעל כיחידת סמך בעלת תוקף מלא.
המרא דאתרא הדגיש כי לרבני הקהילות יתרון משמעותי ביישוב סכסוכים, בשל היכרותם הקרובה עם הציבור וצרכיו.
במהלך השבוע נפגשו רבני העיר והדיינים עם מרן הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר ועם המרא דאתרא הגאון הגדול הרב אברהם דרעי לרגל הקמת בית הדין לממונות החדש במסגרתו נשאו דברים על הקמת בית הדין והחזון העומד מאחוריו
להלן עיקרי הדברים שנאמרו במעמד:
המרא דאתרא הגאון הגדול הרב אברהם דרעי פתח את דבריו ואמר:
"התכנסנו כאן היום לקיים חיוב מצוות עשה של הקמת בית דין". לדבריו, יש חיוב לכל אחד ואחד מישראל, וכפי שמבואר בספר החינוך ניתן לדייק אף כי גם נשים בכלל המצווה.
הרב הוסיף כי מאז ומעולם היה בעיר באר שבע בית דין לממונות, אולם לאחר שבג"ץ קבע שבתי הדין לא יוכלו לדון בדיני ממונות, פקע כוחם לדון בתחום זה.
עוד ציין ואמר "אבי מורי זצ"ל הקים במועצה את בית הדין לממונות בראשות הרב יצחק אברמוביץ ועוד רבנים. עם השנים פחת מספר הפונים להתדיין בפני בית הדין", לכן נערכו ישיבות ואסיפות עם רבני השכונות לבירור הדרך לעודד את הציבור לשוב ולהתדיין בפניו.
מתוך כך הוחלט על הקמת מסגרת חדשה וחדשנית, שעדיין כמעט ואינה קיימת בארץ למעט באשדוד. מדובר בבית דין המורכב מרבני שכונות ודיינים הבקיאים בחושן משפט. כל אדם שיפתח תיק יעמדו בפניו חמישה בעלי כושר דיינות ושמונה רבני קהילות, והוא יוכל לבחור מתוכם הרכב של שלושה – לדוגמה: רב אחד ושני דיינים, או שני דיינים ורב אחד, וכן הלאה.
עוד ציין הרב כי נקבע שהיום הוא יום אזכרתו של הרב הראשון של העיר באר שבע, הרב מישאל מכלוף דהאן, ולכן בית הדין הוקם ביום זה לעילוי נשמתו הטהורה, אשר קבע את המסמרות והגדיל את היהדות בעיר במשך 49 שנים.
הרב הוסיף כי בזכות דין אמת תבוא הגאולה השלמה, כפי שנאמר שבזכות שדנים דין אמת באה הגאולה.
הרב ציין ושיבח את הרב עופר כרדי על הפעילות שהוא פועל למען העיר והוסיף כי נעשו גם צעדים משמעותיים בתחומים נוספים, ובהם שדרוג מערך בתי העלמין להיות מהודר עם מקווה 40 סאה ומקום מיוחד לשומרי שבת,
לאחר מכן עלה יו"ר המועצה הדתית הרב עופר כרדי:
הרב עופר כרדי הדגיש את חשיבות האחדות בין הגורמים השונים וציין כי המועצה הדתית תעמיד את כל משאביה לרשות הרבנות. לדבריו, ההצלחה תלויה בשלום, כמאמר חז"ל: "אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום".
מייד לאחר מכן הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר נשא דברי ברכה וחיזוק:
הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר בירך על היוזמה והגדיר אותה כחכמה גדולה, והדגיש כי יש ערך רב בשילוב בין רבני קהילות לדיינים מקצועיים – כל אחד בתחומו. לדבריו, ישנם מקרים בהם רבני הקהילות יכולים לסייע אף יותר מהדיינים, ולעומתם ישנם מקרים המחייבים דיינים שהתמחו והעמיקו בלימוד חושן משפט.
הרב הרחיב על מהות עבודת הדיין והדגיש כי יסוד מרכזי בדין הוא הסבלנות: על הדיין לשמוע את בעלי הדין עד תום, כמאמר חז"ל "הלא שמוע מזבח טוב". לדבריו, יש לאפשר לכל מתדיין להתבטא באופן מלא, תוך שמירה על סדר – לשמוע כל אחד בנפרד מבלי שיכנסו זה לדברי זה, ובכך לאפשר לכל אדם להרגיש שטענותיו נשמעו כראוי.
עוד ציין כי לעיתים הדיין, מתוך חריפותו וניסיונו, מבין את התמונה במהירות ורוצה לקצר את ההליך, אך קיצור זה עלול לגרום לכך שהמתדיין ירגיש שטענותיו לא נשמעו, ואף להוביל להחמצת פרטים חשובים.
הרב שיתף מניסיונו האישי רב השנים בבית הדין וסיפר כי פעמים רבות, אף כאשר נדמה שהדברים ברורים מתוך עיון בתיק, מתברר במהלך הדיון כי המציאות מורכבת יותר. לדבריו, היו מקרים בהם לאחר שכבר סברו שהבינו את התמונה, הוסיפו בעלי הדין פרט אחד ששינה את כל ההבנה מן הקצה אל הקצה – ומכאן החשיבות הגדולה של שמיעה מלאה וסבלנית.
בהמשך דבריו הדגיש את חשיבות כתיבת פרטי התיק במלואם. הרב הביא סיפור מתקופתו בבית הדין בפתח תקווה, שם הגיע לידיו תיק מורכב שנדון במשך כ-30 שנה בפני גדולי הדיינים, ובהם הרב שמשון קרליץ ואחרים, אשר לא מצאו לו היתר. עוד קודם לכן הובא התיק בפני הרב אליישיב, שישב עליו זמן ממושך אך לא כתב פסק.
לדבריו, כאשר נאמר לו כי הרב אליישיב לא התיר את המקרה, השיב כי עצם העובדה שלא אסר – היא פתח להמשך בירור. למרות היותו הצעיר שבחבורה, נטל על עצמו את העיון בתיק, החל מהעמוד הראשון ועד האחרון, תוך כתיבה מדוקדקת של כל פרט ופרט.
הרב סיפר כי בתחילה חשש להיכנס לעובי הקורה בתיק כה מורכב, אך רבו העיר לו כי אם הוא חושש – מקומו בבית המדרש ולא בבית הדין. דברי חיזוק אלו ליוו אותו בהמשך דרכו, ובסופו של דבר, מתוך עיון מעמיק ויסודי, מצא נקודות שלא עלו קודם לכן והובילו להבנה מחודשת של המקרה.
מכאן למד הרב והדגיש כי עצם כתיבת הדברים במהלך הדיון אינה רק כלי עזר לפסק ההלכה, אלא גם גורם משמעותי ביצירת אמון אצל בעלי הדין – כאשר הם רואים שכל דבריהם נרשמים ונשקלים בכובד ראש. בכך מתקיים העיקרון שלא רק שהאמת נעשית – אלא גם נראית.
עוד הביא הרב דבר ששמע מראש עיריית פתח תקווה לשעבר, אשר פירש בדרך רעיונית את הפסוק "השיבה שופטינו כבראשונה" – כי על הדיין לשמור לאורך כל שנותיו על אותה תחושת שליחות, רגש והתעוררות כפי שהיו לו ביום הראשון, מבלי להישחק.
בסיום דבריו בירך הרב כי תשרה ברכה במעשה ידיהם של העוסקים במלאכה, וכי יתקדש שם שמיים על ידם. עוד הוסיף כי אחד המאבקים המרכזיים קודם ביאת המשיח יהיה סביב משפט התורה, ואף ציין כי כאשר אמר זאת למרן הרב עובדיה – הסכים עמו באופן מלא.
במהלך הטקס הכתיר הגאון רבי יצחק אברמוביץ' את המרא דאתרא כאב בית דין לממונות. הרב יצחק אברמוביץ' המשיך ואמר על המרא דאתרא שמדובר בדמות תורנית רבת מעלה, הרב הוסיף על המרא דאתרא שחיבר סדרת הספרים "אוצר פסקי חושן משפט", אשר זכתה בשנת תשע"ג בפרס היוקרתי "פרס בני ברק לספרות תורנית"
בשורה היסטורית זו אינה רק צעד ארגוני מרשים, אלא עדנה אמיתית למשפט התורה בבירת הנגב. הנחת אבן הפינה במתכונת החדשנית של בית הדין -המשלבת בין גדולי הדיינים לבין רבני הקהילות החיים את השטח – פותחת עידן חדש של אמון, נגישות וצדק תורני הזמין לכל תושב ותושבת.
כמערכת "מקומי דתי", הפועלת יום-יום מתוך הקהילה ולמענה, אנו רואים לזכות ולחובה ללוות מקרוב את ההתפתחות הרוחנית והקהילתית של העיר. אנו מאמינים כי חיזוקם של בתי הדין לממונות והשכנת שלום בין אדם לחברו בדרכי נועם ובסבלנות, הם הלב הפועם של קהילה בריאה, מאוחדת ואיתנה.
מערכת העיתון "מקומי דתי" מברכת מעומק הלב את רבני העיר, הדיינים החשובים, ראשי המועצה הדתית וכל העוסקים במלאכת הקודש. אנו נמשיך לעמוד לצד הציבור, להנגיש את היוזמות המבורכות בעיר ולהיות הבית המדווח, המחבר והמלווה של הציבור הדתי והחרדי בבאר שבע. תפילתנו כי מבית דין זה תצא הבשורה לדין אמת, לאחווה ולשלום, וכי תשרה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
