חציית כביש בשבת
שאלה: אדם הבא לחצות בשבת כביש שנוסעים בו מכוניות שהנהגים יהודים, האם צריך להמתין עד שיתפנה הרחוב, ואחר כך יחצה את הכביש כדי שלא לגרום לנהג להיכשל בחילולי שבת נוספים, כמו עצירת המכונית, או צפירה.
תשובה: בפסוק (ויקרא יט, יד) נאמר "ולפני עיור לא תתן מכשול", דהיינו שאסור להניח אבן או כל תקלה לפני אדם עיור שלא יפול וינזק גופו. אבל נלמד מזה שאסור גם לגרום להכשיל אדם באיסורים, ואם כן כאשר האדם בא לחצות את הכביש צריך לכאורה להיזהר שלא יגרום לאיסור לנהג הנוסע. אלא שמאידך ישנו כלל נוסף האומר "הלעיטהו לרשע וימות", דהיינו אדם שהוא רשע ובין כך עובר על איסורים אין אני מצווה להצילו מן האיסור. והנהג שנוסע בשבת בין כך עובר על איסור שבת בנהיגתו, ואין עלי להיזהר שלא יעשה עוד עצירה בגללי.
ובביאור הכלל "הלעיטהו לרשע וימות", נחלקו האחרונים לדעת המראה פנים, אין איסור הלעיטהו לרשע וימות אפילו לתת לו בידיים דבר של איסור. וכן דעת מהרש"א אלפאנדרי בשו"ת מוצל מאש ח"א (סי' מה) שמותר להכשילו אפילו בקום ועשה וכן הבין הרב ברוך פרנקל בדעת הש"ך (יו"ד סי' קנא סק"ו) שהטעם שמותר לסייע למומר הוא משום הלעיטהו לרשע. ולדעת הגאון רבי שלמה קלוגר מותר ליתן בידיים כאשר בין כך עובר איסור אחר, ורק במקרה שאני מזמן לו האיסור, אסור. וכן דעת החזו"א. אולם דעת החות יאיר, שאסור לתת לרשע איסור בידיים. עוד מתבאר בתשובות הר צבי , (ח"ח סי' יט) שאם בין כך ובין כך יעבור את העבירה אין אני מצווה להפרישו. ובתשובות שבט הלוי (ח"ב סי' א) כתב, שבשעה שהוא עוסק בעבירה עצמה א"צ להפרישו דהוי מומר. ובתשובות טוב טעם ודעת (ח"א סי' קעח) כתב, אם ע"י הצלתי ניצל לגמרי מן העבירה אזי מצווה להפרישו, אך אם אני יפרישו ועדיין יעבור על עבירה אחרת בפעולתו זאת אין אני מצווה להפרישו.
מתבאר שלדעת השיטות הנ"ל שאין עלי חובה לדאוג שלא יחלל שבת הנהג בגללי כיון שלאותם שיטות הסוברות שאם בין כך עובר על איסור אין עלי חיוב להפרישו מהאיסור גם בשאלתנו הנהג מחלל שבת ואין אני מצווה להפרישו שבין כך עובר על איסור חילול שבת. וכן לטעם שעסוקים כרגע בעבירה, וכן לסוברים שאין אני מצילו מן העבירה לגמרי. וכ"ש לדעת המראה פנים שאין לחוש לזמן לפניו איסור רק שלא יכשיל אחרים. אולם לאוסרים ליתן לפניו בידיים יהיה אסור, וכן לדעת החזו"א יהיה אסור, דאף שמותר לתת לפניו בידיים היינו שאין אני הוא זה שמזמן לפניו את האיסור, אבל כאן בלעדי לא היה עוצר, ולהכשיל אסור אף לחזו"א.
ואכן פסק בילקו"י שבת ח"ג (סי' שיח סע"ח) דמעיקר הדין יש מקום לומר שאין איסור לחצות את הכביש בשבת אף אם הוא גורם על ידי כך לעצירת המכוניות הנוסעות שם. ואם בלאו הכי הנהג עוצר [כגון: שאדם נמצא בקרבת מעבר חציה והנהג הרואה אותו מבין שרוצה לחצות את הכביש ועוצר. או שנמצא על אי תנועה], מותר לחצות את הכביש, למרות שעל ידי חצייתו הוא מעכב את הנהג. וכ"כ בספר שבות יצחק חי"א (פט"ז אות ו) בשם הגריש"א זצ"ל. וכ"כ בספר נזר החיים (עמ' קפה) בשם הגרח"ק זצ"ל. ומ"מ ראוי להמתין עד שיתפנה הרחוב ואז יחצה, כמו שהשיב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בירחון אור הגנוז (אדר התשמ"ט, עמ' יג).
וכאשר הנהג גוי כתב בספר חוט השני ח"ג (עמ' ריט) שאסור לגרום לו לעצור, כיון דחשיב אמירה לגוי ועובר על איסור שבות. וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ח (סי' תרו). אולם בספר שבות יצחק (שם) כתב, שאף בגוי מותר, כיון שזכותי לעבור כאן ומצידי שהוא לא ימצא כאן כלל, והוא הגורם את המלאכה לצורכו, ואין לי הנאה חיובית ממעשיו, ואין זה בגדר אמירה לנכרי. וכתב בשו"ת משנת יוסף ח"י (סי' עו) שאם מסמן בידו לנהג לעצור אסור בנהג גוי וכ"ש בנהג ישראל.
סיכום: מעיקר הדין אדם הבא לחצות את הכביש בשבת אין לו לחשוש לעצירת כלי רכב המחללים שבת בין אם הנהג יהודי בין אם הנהג גוי, ומכל מקום ראוי להמתין עד שיתפנה הכביש ואז יחצה.