הריאיון המקיף עם הרב הראשי של באר שבע, הרב אברהם דרעי שליט"א, מספק הצצה עמוקה לחזונו, לפעילות הרבנות בעיר, ולגישתו הייחודית לשירותי דת. הרב אברהם מדגיש את מחויבותו להמשיך את דרכו ומורשתו של אביו הרה"ג הרב יהודה דרעי זצוק"ל, תוך התאמת הרבנות לאתגרי התקופה והנגשתה לכלל הציבור, על גווניו השונים.
המשך מורשת וחיזוק הקיים
הרב מבהיר כי הוא אינו רואה את עצמו כרב ראשי חדש במובן של שינוי כיוון, אלא כהמשך ישיר למורשת אביו. הוא מציין כי ועדת הבחירות לא הכריזה על רב חדש, אלא על המשך מורשתו של האב בלשכת הרבנות ובמועצה הדתית בבאר שבע. אביו, שהקדיש 27 שנים מחייו לעיר, בנה מערכת כשרות לתפארת, והרב רואה בתפקידו שמירה, תחזוקה ופיתוח של הקיים. הוא מצטט את אביו שאמר ש"חצי מחיי שמתי בבאר שבע, ואת כל הבריאות שלי הקרבתי למען העיר", ומדגיש את הדברים הנפלאים שאביו עשה, ביניהם הקמת מערכת כשרות מפוארת.
הרבנות בבאר שבע: אימפריה של שירותי דת
במהלך פגישתנו, הדגיש רב העיר כי המעטפת הרוחנית והלכתית שמעניקה הרבנות אינה מסתכמת רק בלשכות המרכזיות. לדבריו, היכולת של כל תושב ליהנות משירותי דת נגישים ומאירים פנים, נשענת במידה רבה על פועלם של רבני השכונות.
רבי אברהם מתאר את מערכת הרבנות והמועצה הדתית בבאר שבע כייחודית וגדולה במיוחד, אולי הגדולה ביותר בארץ בהיקף השירותים הניתנים ישירות על ידי הרבנות. הוא מסביר כי בערים אחרות, שירותי דת רבים ניתנים על ידי גופים פרטיים (מקוואות פרטיים, בד"צים), בעוד שבבאר שבע, כלל הציבור סומך ונהנה משירותי הרבנות המקומית. הוא מפרט נתונים מרשימים:
| תחום | כמות |
| עסקים מקבלי כשרות | 622 |
| מקוואות פעילים | 17 |
| בלניות | מעל 40 |
| עובדי מערכת המקוואות | מעל 70 |
| משגיחי כשרות | 142 |
| מפקחי כשרות | 11 |
| רבני שכונות | 11 |
| רבני קהילות | 17 |
הרבנות בבאר שבע מציעה שלוש מערכות כשרות: רגילה, מהדרין וחלק רבנות, הנותנות מענה לכלל דרישות הציבור. הוא מציין כי מערכת זו היא תוצר של עבודה אינטנסיבית של אביו במשך שנים רבות.
התמודדות עם אתגרים הלכתיים ומציאות משתנה: סוגיית הקרואסון החלבי
רבי אברהם מתייחס לשינויים הלכתיים הכרחיים שנדרשו בעקבות מציאות משתנה, ומביא כדוגמה את סוגיית הקרואסון החלבי. הוא מסביר כי על פי ההלכה, פת שנלושה בחלב אסורה באכילה אם היא נאכלת עם בשר, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים (כמות קטנה הנאכלת בבית אחד, או היכר בגוף הפת). כיום, אולמות אירועים רבים מגישים קרואסונים לצד מנות בשר (כגון קרואסון עם אסאדו, שקד עגל או סלמון מעושן), מה שיוצר בעיה הלכתית חמורה. הרבנות הבהירה כי קרואסון חלבי אינו יכול לקבל הכשר אם הוא מוגש באופן שעלול להביא לאכילתו עם בשר, ולכן עמ"נ לקבל כשרות יש לאפות את הקרואסון בצורה שונה שיהיה נבדל מין הקרואסון הפרווה.
הוא מדגיש כי זהו שינוי הנובע מהתפתחות המציאות, בדומה לדיני בישולי עכו"ם (שבהם מאכלים כמו דגים קטנים או פלאפל, שנחשבו בעבר למאכלי פועלים, הפכו למאכלים המוגשים באירועים יוקרתיים ולכן דינם השתנה).
הרב מוסיף ומספר על ביקור נשיא ארצות הברית שהוגש לו מנת פלאפל ומוכח מזה שדבר שבעבר היה נחשב למאכל פועלים יכול להיהפך ל"מאכל שעולה על שולחן מלכים"
פרויקטים ויוזמות חדשות לקראת פסח
הרב מפרט מספר יוזמות מרכזיות שהרבנות מקדמת, במיוחד לקראת חג הפסח:
- הכשרת כלים לפסח: הרבנות מציעה שירות חינמי ומהפכני של סיירת רבנים (12 רבנים מומחים בהלכות הכשרת בתים) המגיעים לבתי התושבים. הם מסבירים ומדריכים כיצד להכשיר את הבית לפסח, ומגיעים פעמיים: לפני הניקיונות ובשעת ההכשרה בפועל. המטרה היא להדריך את התושבים שיוכלו לבצע את ההכשרה באופן עצמאי בשנים הבאות.
שירות זה מפורסם באופן נרחב בכל המדיה, כולל סרטון הסברה של הרב יעקב אטלן, מנהל מחלקת הכשרות.
2. מכירת חמץ מקוונת: יוזמה זו החלה בתקופת אביו של הרב, שאפשר למכור חמץ דרך אתר הרבנות. הרב ממשיך ומרחיב את היוזמה, ומאפשר מכירת חמץ בקלות באמצעות מינוי שליחות דרך האתר או הטלפון. הוא מציין כי השנה, בשיתוף פעולה מלא עם ידידו ורעו, יו"ר המועצה הדתית הרב עופר כראדי שליט"א, המידע מופץ גם דרך מוקד העירייה, בדומה להודעות ביטחוניות, כדי להגיע לקהל רחב ככל האפשר. רבי אברהם מציין כי הרב עופר כראדי דאג לכך שהמידע יופץ גם דרך העירייה.
3. קמחא דפסחא: הרב מעצים ומפתח את מוסד קמחא דפסחא, שהיה פרויקט חשוב גם לאביו.
בעבר, אביו היה אוסף תרומות מבעלי עסקים ומחלק מוצרים לנזקקים. מאוחר יותר, עבר אביו לשיטת תווי מזון כדי למנוע ביזיון לנזקקים. כיום, הרבנות מחלקת מאות אלפי שקלים למשפחות נזקקות ואברכים בעיר, והפרויקט ממוסד ונכנס לפרוטוקולים של המועצה הדתית.
הרב משתף בהתרגשות כי עם כניסתו לתפקיד בסוף חודש שבט, כבר עומד בפתח חג הפסח – תקופה עמוסה בעשייה, אחריות ודאגה לפרטים הקטנים הנדרשים להכנת הציבור כראוי לחג.
ברגעים הראשונים בהם נכנס למשרד ששימש בעבר את אביו זכרונו לברכה, הבחין על השולחן בספר ובמספר דפים מונחים לצדו. להפתעתו, כל החומרים עסקו בדיוק בענייני השעה: הלכות פסח, הכשרת כלים, מכירת חמץ ועוד. רגע זה המחיש לו באופן מיוחד את תחושת ההמשכיות.
חזון הרבנות: הנגשה וגישור לכלל הציבור
הרב מציג חזון ברור לפיו הרבנות והמועצה הדתית צריכות לשרת בעיקר את הציבור שאינו דתי, ולא רק את הציבור החרדי. הוא מדגיש כי באר שבע היא עיר שבה רוב מוחלט (מעל 90%) מהתושבים הם ציבור מסורתי, והציבור הכללי זקוק לרבנות הרבה יותר מהציבור הדתי-חרדי, שכן הוא מבקש להבין את משמעות ההלכה וכיצד הדברים נעשים. תפקיד הרבנות, לדעתו, הוא להנגיש את שירותי הדת בסבר פנים יפות, להסביר את ההלכה ולאפשר לכל יהודי להתקרב לדת בדרכו שלו.
הוא קובע כי אין דבר כזה "יהודי חילוני" או "לא חילוני"; כל יהודי שמזדהה עם זהותו היהודית, גם אם הוא מגיע לבית הכנסת רק פעם בשנה, נחשב בעיניו לשומר מסורת, ואליו הרבנות שואפת להגיע ולגשר על הפערים. הוא מדגיש כי הרב אינו מעל ההלכה, אלא כפוף לה, ותפקידו למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות הלכתיות, תוך שמירה על עקרונות ההלכה ללא פשרות.
הרב הביא כדוגמה את המקרה שבו התייעץ עם הרב עופר כראדי בנוגע להפצת מידע על מכירת חמץ דרך העירייה, מה שמדגים את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים למען הנגשת שירותי הדת.
לסיום, בשיחה עמו ניכרת היטב תחושת השליחות שמובילה את הרב אברהם דרעי שליט"א – שליחות להמשיך דרך מפוארת, אך גם להצעיד אותה קדימה מתוך הבנה עמוקה של הציבור והמציאות המשתנה. בשיחה עימו שמענו שילוב של אחריות, רגישות וראייה רחבה, המבקשת לחבר, להסביר ולהנגיש. עבורו, הרבנות היא שליחות חיה ומתחדשת – כזו שפועלת מתוך מחויבות אמיתית לכלל הציבור, ושואפת להיות נוכחת, קשובה ומשמעותית בחיי היום־יום של כלל תושבי באר שבע.