שאלה: זוג נשוי המתארחים בשבת בבית מלון ואין הנהלת בית המלון מאפשרת הדלקת אש בחדרים, כיצד תדליק נרות שבת ?.
תשובה: הדלקת נרות השבת יכולה להתבצע בשני מקומות או במקום שאוכלים או במקום שישנים בו, ואשה בביתה תדליק במקום שאוכלים בו. כי שם מתקיים הטעם שתקנו חז"ל להדליק הנרות משום "שלום בית" דהיינו שיכול לראות, ואינו נתקל בעץ ואבן. וטעם נוסף יש בזה כי רואה את האוכל שאוכל ויש בזה עונג שבת.
אולם כאשר מתארחים בבית מלון אין ההנהלה מאפשרת הדלקת נרות בחדר האוכל בדרך כלל. אלא ישנו מתקן במקום צדדי בו מדליקים את הנרות כל האורחים. ויש בפתרון זה מספר בעיות הלכתיות.
ראשית, כיון שהסברנו שההדלקה צריכה להיות במקום שאוכלים או ישנים ממילא מתבאר שאין אפשרות לקיים מצות הדלקת נרות שבת במקום צדדי שאין לאדם הנאה מאור הנר, והמברך שם ברכתו לבטלה. כי אין שום תועלת מנרות אלו שתקועים באיזה מקום שכמעט אין יוצאים ונכנסים לשם ואין הם נראים בשלחן הסעודה ובעיקר בזמננו שיש אור החשמל בכל מקום ומקום הנרות הודלקו ללא שום תועלת.
אבל אם הנהלת המלון מאפשרת להדליק הנרות בחדר האוכל ניתן יהיה לברך על הנרות הללו. אלא שבזה יש חילוק בין הספרדיות לאשכנזיות, דלדעת מרן השולחן ערוך (או"ח סי' רסג ס"ג) אין לברך על תוספת אורה מחשש ברכה לבטלה, דהיינו שבמקום שכבר יש אור הנר אין יכול אדם נוסף להדליק שם עם ברכה, ולדבריו אשה ספרדייה שבאה להדליק הנרות, אם היא הראשונה שמדליקה יכולה לברך, אבל אם כבר הדליקו שם נרות אין יכולה לברך. לעומת זאת דעת הרמ"א שאף על תוספת אורה ניתן לברך, ולכן אשכנזיה יכולה לברך על הנרות אף אם היא איננה הראשונה שמדליקה.
ונחלקו הפוסקים האם ניתן לברך על אור החשמל שבחדר שינה. דעת האוסרים [שו"ת פקודת אלעזר סי' כב ועוד אחרונים] כי כשם שלא מצינו להתיר לברך על הדלקת בול עץ, כי פתילות ושמנים אמרו חז"ל, כן זרם החשמל דומה לאש היוצא מעצים וקיסמים ואבנים. ועוד שאין זה הדלקה על ידו אלא הסרת מונע, וזרם החשמל הקיים זורם למנורה, ודומה לנרות דולקים ומכוסים בוילון ומסיר הוילון ומפיץ אורה שאי אפשר לברך על כך. ועוד שאין הדלקה תלויה בו לבד אלא תלוי ועומד בתחנת הכח ובמקרה של הפסקת חשמל ישרור עלטה. ועוד כי בכל רגע וגרע נוצר זרם חדש ואין שמן לפנינו. וגם כי הדלקתו כאילו עשאו יחד עם מנהלי חברת החשמל והעובדים שם הם גוים או מומרים. ומאידך דעת המתירים לברך [שו"ת בית יצחק יו"ד סי' קכ] כי חוט המתכת שעליו נתפס הזרם הרי הוא כפתילה והזרם הרי הוא כשמן. ואף אם נאמר שאין נעשה מעשה ההדלקה באופן ישר מכל מקום שפיר יוצא ידי חובה במצות נרות שבת גם כשעושה דרך גרמא, והוא הגורם לפעולת ההדלקה בביתו. ולעניין החשש שמא יפסק הזרם ואין זה בידו. הרי גם כשמדליק ע"י נרות פעמים שנכבה הנר מחמת מגרעת השמן או הפתילה או ברוח ושאר תקלות, וכיון שאינו שכיח כלל שיפסק הזרם שפיר דמי לברך על הדלקת אור החשמל, כשנעשה ההדלקה במיוחד ובכוונה לכבוד שבת. [ואין להתחכם ולהדליק נרות בחדר, כיון שבית המלון אוסרים ועובר על דעת הבעלים, והרי זו מצוה הבאה בעבירה].
ויש לציין כי מצינו כמה פוסקים שאף למתירים לברך היינו דווקא בנורות ליבון שיש בו גחלת ואש שורפת. אבל לא בנורות פלורסנט שאכן מפיץ אור אך בלי גחלת ואש. ויש שכתבו להתיר גם בזה כי אור צריך ולאו דווקא גחלת ואש. ובשו"ת אור לציון ח"ב (פי"ח אות יב) כתב, כי אור המיוצר ע"י גנרטור או ע"י בטריות (כגון פנס וכדומה) יכולה לברך כי אינו תלוי בדעת אחרים. ודעת הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א (במכתב) שאף על נרות לד יכולה לברך. ובילקוט יוסף שבת (ח"ב מהדורת תשע"ג) כתב, שבאם לא מתאפשר לה להדליק אור בחדר, יכולה לברך מחוץ לחדר השירותים ולהדליק את אור השירותים לשם נרות שבת. וכן פסק בתשובת משנת יוסף ח"ח (סי' עח).
לסיכום: זוג המתארחים בבית מלון או אשה המאושפזת בבית חולים ואין מאפשרים להדליק נרות בחדר השינה, אין להדליק נרות שם ללא רשות וזו מצוה הבאה בעבירה. אלא ידליקו בחדר האוכל, והנשים הספרדיות האשה הראשונה שמדליקה תברך, והשאר לא. והנשים האשכנזיות יכולות כולן לברך. והפתרון הוא להדליק את האור בחדר השינה לשם נרות שבת ולברך עליו, ואפשר אף לעשות זאת באור השירותים.