הפיגוע בסידני: השתלשלות האירועים, דמותם של הקדושים וזעקת הקהילה
בערב הראשון של חג החנוכה, רגעים של אור, שמחה וקהילתיות הפכו באחת לזירת טרור רצחנית. במהלך אירוע חנוכה קהילתי של חב״ד – הדלקת נר ראשון של חנוכה, שנערך תחת כיפת השמיים על חוף בונדיי ביץ’ שבסידני ובהשתתפות למעלה מ־1,000 איש, אירע פיגוע ירי קטלני שהותיר אחריו קהילה מדממת ואת יהדות אוסטרליה והעולם כולה בהלם עמוק.
בפיגוע נרצחו 15 בני אדם, וכ40 נוספים נפצעו, בהם לפחות שני שוטרים. בין הנרצחים נמנים שלוחי הרבי בבונדי ביץ’ – הרב אלי שלאנגר, הרב יעקב הלוי לויטין הי״ד, וכן ר’ ראובן מוריסון הי״ד, חבר קהילת חב״ד ותומך מרכזי בפעילותה. בין ההרוגים גם ניצול שואה וילדה בת עשר.
השתלשלות הפיגוע
האירוע התקיים בגינה ציבורית סמוכה לחוף. על הבמה הודלקה החנוכיה, חולקו סופגניות והנקניקיות המסורתיות – אווירת חג שמחה.
לפתע בשעה 18:45 נשמעו יריות.
לדברי אליהו בן ציון – אחד הנוכחים באירוע, ברגעים הראשונים לא הבינו שזה פיגוע, עד שאחד הנוכחים צעק "יורים עלינו" והחלו ריצות לכל כיוון.
בשעה 18:47 הוזעקו כוחות החירום הראשונים, ולאחר כעשר דקות פרסמה משטרת ניו סאות’ ויילס קריאה לציבור להתרחק מהאזור.
כוחות החירום הגיעו למקום בשעה 19:00 והחלו במאבק עם המחבלים, במהלכו חוסל אחד והשני נפצע.
לפי הדיווחים, הירי בוצע בידי אב ובנו, סאג’ד אכרם בן 50 ובנו נאביד אכרם בן 24, אשר פתחו באש לעבר קהל החוגגים באמצעות רובי ציד. עד ראייה (אליהו בן ציון) שנכח במקום סיפר כי ראה ארבעה חמושים – שלושה על גשר סמוך ואחד נוסף במרחק של כ־200 מטרים, תיאור שהעצים את תחושת הכאוס והאימה.
עובר אורח בשם אחמד אל־אחמד, התערב באומץ בניסיון לעצור את המחבלים, נפצע מירי, אך הצליח לשבש את פעולתם. אחד המחבלים נהרג, והשני נפצע קשה ונעצר. בשעות שלאחר מכן נוטרל מטען חבלה מאולתר שנמצא ברכב השייך לאחד המחבלים.
מדובר באירוע הירי ההמוני הקטלני ביותר באוסטרליה מאז טבח פורט ארתור בשנת 1996, ובפיגוע הטרור הקטלני ביותר בתולדות המדינה.
“זה הרגיש כמו אירופה של פעם”
עדויות מהשטח מתארות דקות ארוכות של חוסר אונים, בריחה, הסתתרות מתחת לכסאות או שכיבה על הדשא, וחיפוש נואש אחרי כלי נשק כדי להתמודד עם המחבלים.
אליהו בן ציון תיאר מחבלים שמסתובבים ללא פחד ויורים בקור רוח, אימה בקהל, נשים המסתתרות מתחת לכיסאות ופצועים השוכבים על הדשא.
לדבריו, באבטחת האירוע נכחו 2 שוטרים כשרק אחד מהם עם נשק והוא נפצע בדקות הראשונות של האירוע, בנוסף הייתה חברת אבטחה שנשכרה מטעם המארגנים אך הם היו ללא נשק.
“זה הרגיש כמו האנטישמיות באירופה”, אמר. “ירי על אירוע יהודי, באמצע חג, בלי הבחנה”.
דמותם של הקדושים
הרב אלי שלאנגר הי״ד היה דמות של אור מתמיד. חיוך קבוע, מרץ בלתי נדלה ויכולת נדירה לקרב כל יהודי – משיעורי תניא עמוקים ועד ליווי אישי של יהודים הרחוקים מתורה ומצוות. הוא פעל בגאווה יהודית גלויה, היה הולך ברחוב עם כובע ומעיל כדי שיבלוט שהוא חבד"ניק.
הרב לידר, בראיון ליוסי סולמון כתב בית משיח סיפר עליו: "בשני העשורים האחרונים הוא נפגש עם כל הרבנים הראשים, כולם הכירו אותו טוב מאוד, והיה להם חיבה אליו, הוא ניגש לכל בן אדם, ותוך חמש דקות הרגשת שהוא חבר אמת שלך.
בשבוע שעבר, כשאחייני הרב דודו לידר הגיע ממלבורן, הוא נסע במיוחד לאסוף אותו בשדה התעופה, כדי שיוכל לדבר איתו על מה צריך להתוועד.
בבר מצווה של בנו שהיה לפני כחצי שנה, הוא הוציא ספר תורה, והראה לכולם "זה ספר תורה שניצל מהשואה, וכעת הוא חזר לידיים יהודיות, שימשיכו בשמירה על הגחלת היהודית. היה לו שפה משותפת עם ניצולי שואה, צעירים שמאוד נמשכו אליו.
בגלל שחמיו הוא רב חשוב שמקבל שאלות הלכתיות מכל העולם ומשיב עליהם, אז אלי היה הרוח החיה בבית חב"ד ובמשפחתו, והוא זה שדאג לבנות את המרכז המפואר במשך 15 שנה של עיכובים וקשיים, שהוא לא התרגש מהם."
גם בתיאורו של הרב שלום דיקשטיין, שליח הרבי במלבורן (בראיון ליוסי סולמון) ניתן ללמוד עוד על גדולתו של הרב אלי שלאנגר: "אלי היה אדם מאוד חברותי, חם ולבבי, כזה שנעים לשבת איתו ולשמוע אותו מסביר דברים. היה לו את היכולת להשפיע על כל מקורב, לפי רמתו, הוא יכל לדבר עם יהודי רוסי שלא כל כך פתוח לשמוע, בני נוער שהחליקו מהדרך וצריכים חיזוק, ולשניהם הוא היה מדבר בגובה העיניים ולא מתוך התנשאות חלילה. כולם היו יכולים להרגיש שהם חברים שלו. היה אפשר לספר לו דברים שמחים ולהרגיש שהוא שמח בשמחתך, או לחלוטין הפוך גם דברים עצובים".
לצדו פעל הרב יעקב הלוי לויטין הי״ד, שותף מלא בשליחות, כולו מסירות ועמל שקט. יחד הובילו את בית חב״ד בבונדי ביץ’ והפכו אותו לעוגן רוחני, חינוכי וקהילתי.
ר’ ראובן מוריסון הי״ד, בן 62, עולה מברית המועצות, היה גם חלק מהקהילה ואף עזר לבניה של המרכז המפואר. בשנה שעברה אמר לתקשורת כי הוא “יודע מה זה להיות נרדף” – משפט שקיבל משמעות מצמררת לאחר הירצחו. הוא הותיר אחריו את רעייתו לאה, בתו שיינה ונכדים.
תגובת הקהילה והעולם החב״די
הקהילה היהודית בסידני, המונה כ־120 אלף נפש, שרויה באבל כבד. לוויות מתקיימות ברצף, וראש מדינת סידני הגיע לחלוק כבוד אחרון. עם זאת, לצד השבר ניכרת גם רוח של התחזקות ואחדות.
ארגון זק״א שלח מתנדבים לסייע בטיפול בכבוד בנרצחים. שלוחי חב״ד ורבנים בארץ ובעולם קראו להגיב לפיגוע בקידוש ה’ בהוספת אור, מצוות ופרסום נס חנוכה. רבים הקדישו את הדלקת נרות החנוכה לעילוי נשמת הקדושים.
אנקדוטה מרגשת במיוחד נרשמה שעות ספורות לאחר הפיגוע: בפלורידה התקיימה ברית מילה ליהודי בן 56 מרוסיה, שבחר להיקרא על שמו של הקדוש הרב אלי הי״ד – אליעזר פייבל.
“לא לאפשר לטרור לשבור אותנו”
בקשתם של הרבנים ושל הקהילה ברורה: לא לתת לטרור להשיג את מטרתו. “התשובה לחושך היא אור”, חזר ונשנה המסר. להמשיך להתפלל, להוסיף במצוות, לחזק את האחדות – ולהמשיך את השליחות שעליה מסרו את נפשם.
הרב שלום דיקשטיין מוסיף: "לפני שנה, ממש זמן קצר לפני חג חנוכה, היה אירוע של שריפת בית כנסת במלבורן, והמסר שיצא אז מכל השלוחים באוסטרליה והוא היה אחראי להפיץ את המסר הזה, היה זה המסר שחושך לא מגרשים עם מקלות אלא עם אור, וחנוכה זה חג של האור, ואם מטרות הטרור זה להשליט פחד ולגרום לנו להסתגר, אז הפוך – חנוכה זה חג של פרסומי ניסא. בחנוכה האחרון הרב אלי עבד מאוד חזק כדי להטמיע כמה שיותר את עניין החנוכיות על רכבים, ומבחינתו היה זה התמצית של המסר שלנו נגד השנאה והאנטישמיות, והם היה עוד ניתן לשאול אותו – "מה אפשר לעשות?" הרב אלי היה עונה שחנוכה הזה יזכר כחנוכה של פרסומי ניסא".
קרדיט: על דמותם של הרב אלי שלאנגר והרב יעקב לויטין הי"ד מתוך הכתבה של יוסי סולמון, בית משיח
השתלשלות האירוע ותחושות הקהילה – ראיון עם אליהו בן ציון תושב הקהילה
ומהרשת.