פרשת "תְּרוּמָה"
בפרשתנו אנו קוראים על הציווי של הקב"ה למשה, לבקשת תרומות מעם ישראל "אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" לצורך הקמת המשכן.
בתחילה מפרטת הפרשה את סוגי הפריטים שמהם אפשר לתרום כגון זהב, כסף, נחושת וכו'. ולאחר מכן ממשיכה הפרשה לפרט את כלי המשכן ממה הם עשויים ואת המידות שלהם, ובהמשך בפרשה הבאה מפרטת התורה את ביגדי הכהנים.
המשנה במסכת אבות פרק ד' משנה יג' אומרת "רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן".
יש לברר ולשאול מדוע רבי שמעון החליט שישנם רק שלושה כתרים ובוודאי מדוע דווקא כתרים אלו ולא אחרים? מהיכן למד את מס' הכתרים ומהיכן למדו שדווקא כתרים אלו??
רבנו עובדיה מברטנורה מסביר שנבחרו שלושה כתרים אלו דווקא, מכיוון ששלושת הדברים הללו כתובים בתורה שחייבה בהם התורה לנהוג בהם כבוד. באשר לכתר תורה נאמר "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" וכוונת זקן, זה שקנה חכמה, באשר לכתר כהונה נאמר "וְקִדַּשְׁתּוֹ קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ". ובעניין כתר מלכות כתוב "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" והכוונה שתהא אימתו עליך.
אך עדיין אפשר לשאול על פירוש זה, נכון הוא שבשלושת הדברים הללו יש חובת מנהג כבוד, אך מהוא הקשר בין חובת הכבוד לעניין הכתרים? ועוד הרי מצאנו שיש חובת כבוד הילדים כלפי הוריהם מצד כיבוד הורים שנאמר "כבד את אביך ואת אימך" ולא מצאנו כאן שהמשנה מונה אותם במספר הכתרים. וכן מצאנו שהתורה מחייבת כבוד כלפי בית דין והדיינים וגם כאן לא מצאנו שהם נימנים על הכתרים, ועוד מס' רב של דברים שיש בהם חובת כבוד ולא נימנו במשנה עם הכתרים??
לאור זאת ניתן להסביר את מניין מס' הכתרים והגדרתם מתוך פרשיות המשכן וכליו. כאשר התורה מפרטת את עשיית כלי המשכן, אנו מוצאים שיש כלים שיש בהם דבר מיוחד והתורה מחייבת לעשות עליהם זר סביב, הכלי הראשון הוא הארון וכך נאמר בפרשה "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ, וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב, סָבִיב" (הכ', יא') למדים אנו שיש חובה לעשות את הזר לארון, וזר זה מסמל בעצם את הכתר המונח על ראש המלכים. ומכאן למדים אנו את הכתר הראשון שהמשנה מונה כתר תורה. היות שבארון היו מונחים הלוחות, לוחות הברית שזו בעצם התורה ולתורה היה כתר הוא הזר מסביב לארון.
הכתר השני הינו כתר מלכות, והא נלמד מהשולחן שנאמר בו "וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח, סָבִיב, וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ, סָבִיב" (כה', כה'). ידוע הדבר ומפורסם העניין שהשולחן מסמל את העושר והגדולה, וכמו שאמרו רבותינו היות והשולחן היה בצד צפון "כל הרוצה להעשיר יצפין" וזר זה הנמצא סביב השולחן מלמדינו על כתר המלכות כמו שאומרים "שולחן מלכים".
והכתר השלישי הוא כתר כהונה, והוא נלמד מבגדי הכהן הגדול שאומרת התורה "וְעָשִׂיתָ צִּיץ, זָהָב טָהוֹר…וְהָיָה, עַל מֵצַח אַהֲרֹן" (כח', לו'-לח'), הציץ שהוא מזהב מונח על ראש הכהן הגדול במצחו, כעין כתר המלכים המונח על ראשם.
העולה מדברינו אלו שהתנא במשנה למד את מס' הכתרים ואת מהות הכתרים מתוך כלי המשכן ובגדי הכהן, בכל אחד שהיה לו זר זהב סביב, ממנו למדנו על הכתר, הארון, השולחן והכהן הגדול.
אלא שיש לשאול ולברר מדוע שני הכתרים, כתר תורה וכתר מלכות נלמדים מזר הנמצא על כלי המשכן הארון והשולחן, ואילו כתר כהונה נלמד ממציאות הציץ הנמצא על הכהן – על האדם, ולא ראתה התורה לנכון ללמדנו כתר זה מנתינת זר על חפץ או לכלי המסמל את הכהונה, וגם כתר כהונה ילמד מכלי המשכן וכו'??
ישוב והסבר הדברים הוא, שכתר כהונה הוא עובר מאב הכהן לבן, ולעולם לא יוכל אדם שלא נולד לאב כהן לזכות בכתר כהונה, שהרי כהונה עוברת למשפחותם לבית אבותם, ולכן כאות וכסימן לדבר, התורה מלמדת אותנו את כתר הכהונה מעצם היותו על גוף הכהן הגדול, הציץ המונח על ראשו ומצחו.
לעומת זאת כתר תורה וכתר מלכות הינו דבר חיצוני מגוף האדם הנלמד מכלי המשכן, ללמדנו שהאדם יכול לזכות בכתרים אלו אף שלא בירושה, אדם שחשקה נפשו באוהלה של תורה יזכה לכתר תורה, וכן יתכן מצב שמלך יהיה גם אדם שאביו לא היה מלך, ובפרט אם נסביר שהמלכות אין פירושה כפשוטה אלא עושר וגדולה, שיכול בן עניים להפוך ולהיות עשיר ואמיד וכו' ואף לזכות למלוכה כפשוטה.
לכן כתר התורה והמלכות נלמדים מהכלים ואילו כתר כהונה נלמד מהכהן עצמו.
זהו הסבר הכתרים כפשוטו, אך ניתן להסביר שכל הכתרים מדברים על התורה עצמה. "כֶּתֶר תּוֹרָה" בוודאי מדבר הוא על לימוד התורה וקיום מצוותיה, "כֶתֶר מַלְכוּת" אף הוא מדבר ומציין את התורה ולומדיה כדברי רבותינו "מאן מלכי רבנן", וכן "כֶתֶר כְּהֻנָּה" אף הוא מציין את לימוד התורה כדברי הכתוב " כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ" שהכהן מסמל את היגיעה ועמל התורה.
לאור זאת יכול כל אדם לזכות בכל הכתרים, בזכות עמלו ויגיעתו המרובה בלימוד התורה ובהרבצת התורה לתלמידים רבים מתוך מסירות נפש ואהבת התלמידים, והחשוב מכל שיזכה לכתר שם טוב.
ידועה השאלה המפורסמת על דברי התנא באבות המונה "שְׁלשָׁה כְתָרִים…כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת" ומיד אומר הוא "וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן". אזי לכאורה ישנם ארבעה כתרים ולא שלושה, אז מדוע מונה הוא ואומר שלושה כתרים ולא ארבעה??
התשובה לכך נעוצה בדברי התנא האומר "וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן", ללמדנו שכל מי שיש לו את אחד מהכתרים ואין לו שם טוב אין שום ערך לכתר שכזה, ורק כאשר שם טוב עולה על גבי אחד הכתרים או על כולם אזי יש ערך לכתר או לכתרים.
וזה שאומרים רבותינו "אמר רבי יהודה אשרי אדם שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב".
יהיה רצון שיהיה כל עמלנו וכל דרכינו בדרך התורה והמצוות, ונזכה לכתרים ובפרט כתר שם טוב שעולה על גביהם.
בברכת שבת שלום ומבורך.