"אם כבנים אם כעבדים, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים"
פרשת "ניצבים" – "ראש השנה"
פרשת "ניצבים" הינה הפרשה האחרונה לשנת תשפ"ה, ובשבוע זה יחול אי"ה ראש השנה תשפ"ו שנה שתבוא עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה.
פרשת "ניצבים" פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם, לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל" (כט', ט') אומנם פשוטו של הפסוק עוסק בתקופת העבר, בהיסטוריה שהייתה בימי משה, והסבר הכתובים הוא שמשה כינס את כל ישראל ביום מותו לפני הקב"ה, כדי להכניסם בברית ה', אך בוודאי שפסוק זה מקבל אקטואליה בכל שנה ושנה בפרט לפני ראש השנה, ואין הוא רק נחלת העבר אלא מסר מעשי להווה.
ידוע הדבר ומפורסם העניין שיום "ראש השנה" מלבד היותו היום הראשון שבשנה כיום חג ומועד, יום זה הוא יום דין ומשפט לכל באי עולם, כדברי רבותינו במסכת ראש השנה. פרק א משנה ב' "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם". כך שבראש השנה כולם עומדים למשפט לפני הקב"ה. והפסוק "אתם ניצבים" מקבל משמעות נוספת אקטואלית, שכולם ניצבים ביום ראש השנה למשפט, ואין אחד שפטור ממשפט זה. וזה שאומר הכתוב "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל".
כמו כן מוצאים אנו בנוסח בתפילת מוסף של ראש השנה, קטע המדבר והעוסק בעצם יום הדין, יום המשפט שבראש, וכך נאמר בתפילה "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם, אם כבנים אם כעבדים, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים, אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחונינו ותוציא לאור משפטינו, קדוש".
נשאלת השאלה הפשוטה המתבקשת מאליה וכי עם ישראל אין יודע את זהותו ואת יחסו לקב"ה?? האם עם ישראל אין הוא יודע, האם יחסו לקב"ה הוא כאב לבן או יחסו לקב"ה כעבד לאדון?? הרי אנו אומרים בתפילה "אם כבנים אם כעבדים", מן הראוי הוא לברר תחילה את הקשר שלנו לקב"ה ואחר כך להביע ולומר את התפילה??
כדי לענות וליישב שאלה זו תחילה עלינו להקדים את דברי הגמ' במסכת בבא בתרא דך י' עמוד א'. אחד הגויים ניגש לר' עקיבא וניסה לברר איתו מה מעמדם של עם ישראל כלפי הקב"ה, אמר רבי עקיבא לאותו גוי שהקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא קשר של אב לבן שנאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד', א'). אותו גוי הוכיח מפסוק אחר שנאמר שם "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה', נה') שהקשר לקב"ה הוא קשר של אדון לעבד. אם כן לכאורה ישנה סתירה מפורשת בין שני הכתובים, מהו הקשר של עם ישראל לקב"ה האם קשר של אב לבן או קשר של אדון לעבד??
אותו הגוי נתן הסבר לסתירה זו ואמר לר' עקיבא. בזמן שעם ישראל עושים רצונו של הקב"ה הם קרוין בנים ובזמן שאין עושים רצונו של הקב"ה הם קרוין עבדים. בגמ' לא נתבאר אם רבי עקיבא הסכים לתשובה זו או לא.
אך יש ללמוד מתוך כך שר' עקיבא לא סתר את דבריו ואף לא הגיב אחרת על דבריו, סימן שהוא קיבל תשובה והסבר זה.
אלא שיש לברר ולשאול על הסבר זה שאלה קשה ביותר ומהותית כיצד ניתן לומר כשעם ישראל עושים רצון הקב"ה הם נקראים בנים, הרי קשר בין אב לבן הוא קשר ביולוגי שלא ניתן להפרדה ולפירוד. וקשר בין לאב לבן זה גם במקרה שהבן לא מקיים את רצון אביו, עצם העובדה שהבן נולד לאב מסוים, לעולם הוא נחשב לבנו בין אם עושה רצונו ובין אם אין עושה רצונו?? וכן השאלה קשה גם על הסבר בעניין העבדים, כיצד ניתן לומר "כשאין עושים רצונו עם ישראל נקראים עבדים" הרי כל מהותו של העבד וכל מעמדו, זה רק בגלל שהוא עובד לאדון ועושה רצונו. כל בר דעת מבין שאם אין העבד עושה את רצון אדונו, רגע אחד לא יישאר עוד כעבד. אז כיצד נאמר כשאין עושים רצונו הם נקראים עבדים??
לאור שאלות אלו ואחרות חייבים אנו להסביר ולומר, שבשני המקרים הן של "בנים" והן של "עבדים" מדובר שעם ישראל כן מקיימים תורה ומצוות, ומשתדלים ללכת בדרך הקב"ה, אם יש הבדל עצום בין קיום מעשה של בן כלפי האב, לקיום מעשה של עבד כלפי אדונו.
בן המקיים את מצוות אביו, עושה זאת בשמחה ובהתלהבות, בחשק ובערגה, למלא את רצון אביו ואף חושב כיצד יוכל הוא למלא את הבקשה ואת המשימה, על הצד הטוב יותר ואפילו יותר מכדי שביעת רצון האב, מכיוון שזו תכונה טבעית שיש בבן לעשות את רצון אביו.
לעומת זאת עבד המקיים את מצוות רבו, על פי רוב עושה אותה מצות אנשים מלומדה. מקיים העבד את המשימה ואת המטלה העיקר שלא יצאו כנגדו בטענה למה לא עשית את הדבר. אין העבד כשמרגיש את העבודה כנטל עליו עושה את השליחות בשמחה ובששון, בחשק ובערגה.
לאור דברינו אלו נוכל עתה להסביר את קטע התפילה "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים וכו'", כוונת הדברים היא שאנו באים לפני הקב"ה ביום ראש השנה, יום המשפט. ואומרים לו ריבונו של עולם אנו השתדלנו כן לקיים תורה ומצוות. כן השתדלנו ללכת בדרך הטוב והישר. אך פעמים קיימנו את המצוות "כבנים" מתוך התלהבות מתוך חשק רצון וערגה לעשות רצון בוראנו. והכול נעשה על הצד הטוב ביותר, אך פעמים קיימנו את המצוות "כעבדים" עשינו בשביל לצאת ידי חובה, בלא חשק ורצון אלא מצוות אנשים מלומדה.
לכן הפועל היוצא מזה "אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים" אך אם כעבדים כאן המצב קצת שונה ולכן עינינו לך תלויות עד שתחונינו ותוציא לאור משפטינו, קדוש".
על כל פנים כולנו השתדלנו לקיים תורה ומצוות והשתדלנו ללכת בדרך הטוב והישר, וזו כבר נקודת זכות, כמובן שאנו צריכים להתחזק ושתמיד הקיום יהיה ברמת "בנים" ולא ברמת "עבדים", וזה שאומר המדרש על הפסוק בשיר השירים "כפלח הרימון רקתך" הריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. אומנם מלאים מצוות אך צריכים אנו להשתדל מכאן ולהבא שעשיית המצוות תהיה ברמה של "בנים" ולא של עבדים, וזהו התיקון הגדול שהאדם יקבל על עצמו לשנה החדשה הבאה עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה.
יהי רצון שהקב"ה יכתוב כל אחד מאיתנו, כל אחד מעם ישראל בכתיבה טובה, לשנה טובה ומבורכת שנת בריאות ושמחה, שנת פרנסה טובה ושפע והצלחה. עליה ברוחני ובגשמי, וימלא הקב"ה אל כל משאלותינו ומשאלות עמו ישראל לטובה ולברכה מתוך בריאות איתנה ושמחה רבה, תכלה שנה וקיללותיה תחל שנה וברכותיה.
בברכת התורה והכהנים
שבת שלום ומבורך
ושנה טובה ומבורכת.