בס"ד
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ …לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ …"
ידועים ומפורסמים לכל דברי רבותינו הקדושים בגמרא (נידה ל:) שבטרם יציאתו של תינוק לאוויר העולם המלאך שנימצא ביחד איתו בבטן משביעו שיהיה צדיק וכלשון רבותינו "ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו…תהי צדיק ואל תהי רשע" וממשיכה שם הגמרא ואומרת שאם האדם יקיים את השבועה וישמור על הנשמה שקיבל בטהרה מוטב, ואם אינו יקיים את השובעה ויעשה דברים שיפגעו בטהרתה של הנשמה, הקב"ה יקח בחזרה את הנשמה שניתנה לאדם, וכלשון הגמרא: "נשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך…"
והנה לכאורה זה פלא גדול כיצד המלאך משביע את האדם בשבועה כל כך קשה לביצוע, וגדולה מכך עוד מזהיר את האדם שאם אינו יעמוד בשבועה זאת הנשמה תילקח ממנו חזרה לעולם הנשמות, והרי לכאורה האדם בעולם הזה עומד במלחמה קשה מאוד מול אויב אכזר, אשר עיקר תפקידו בעולם הוא לפתות את האדם לחטוא ולעשות מעשים אשר לא יעשו, ואין מדובר באויב קטן אשר מנוצח בקלות, אלא מדובר באויב גדול מאוד אשר רבים וטובים הפיל, ולו מספר יתרונות בולטים על האדם בן תמותה, והנה רק מספר יתרונות שיש לייצר על האדם:
ראשית היצר מלומד במלחמות ותחבולות במשך שנים רבות ויודע כיצד לנצח את האדם ולגרום לו ליפול ולחטוא, שהרי עוד מאז אדם הראשון היצר מפתה את האדם לחטוא ולהחטיא, וכידוע ככל שאדם יותר ותיק במקצועו כך יש לו ניסיון וידע רב יותר והוא לומד שיטות שונות ומשונות כיצד לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר, ואם כן ליצר יש ניסיון של כ-התשפ"ה (חמשת אלפים שבע מאות שמונים וחמש) שנים, ולא לחינם כינה אותו שלמה המלך החכם באדם "מלך זקן וכסיל" (קהלת ד',יג'), והנה לאומתו עומד ב"מלחמה" אדם אשר יש לו ניסיון פעוט של כמה שנים בודדות בלבד, ואף אם יזכה להאריך ימים ושנים ויגיע לגיל מופלג של מאה ועשרים שנה, עדיין זה אפילו לא עשירית מהניסיון העצום שיש ליצר…
ועד יתרון נוסף שיש ליצר לעומת האדם הוא, שטבע האדם שנברא מהאדמה וכלשון הפסוק "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ג',יט') ובשל כך האדם מאוד נמשך באופן טבעי לכל הדברים האסורים בעולם הזה, ואף מבלי שהיצר יפתה את האדם נפשו נמשכת לדברים אסורים, שהרי אנו רואים ילדים בגיל הרך שרוצים לקחת דברים שלא שלהם, ולאכול ככל העולה על רוחם בין אם הדבר כשר או אינו כשר, וכן על זה הדרך בשאר בעברות… ואם כן לא די בכך שהיצר חזק בפני עצמו, עוד מוסף על כך החולשה הטבעית שיש לאדם שנמשך לכל התאוות.
ועוד אם האדם כבר חטא בחטא מסויים וחזר ושנה בו מספר פעמים, הדבר נהפך אצלו לטבע ומאוד קשה להשתחרר מהטבע הרע הזה,
ואם כן לאחר כל הדברים הללו, הדברים צריכים ביאור גדול כיצד המלאך משביע כל תינוק ותינוק בטרם יציאתו לאוויר העולם בשבועה שלכאורה ניראת כבלתי הגיונית לביצוע…
על שאלה זאת עמד רבנו חיים בן עטר בספרו ה"אור החיים" הקדוש, וכתב שעל כן רמז הקב"ה בפסוק "כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים"
"כי תצא למחלמה" – במלחמת היצר הכתוב מדבר "לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך…" ונכון שעל פי הטבע הטענה של האדם היא מוצדקת ואין שום סיכוי והגיון שהאדם יוכל באיזה שהיא צורה לנצח את היצר, אבל בכל זאת לא יתייאש שהרי יש לאדם יתרון ענק שגובר על כל יתרונותיו של היצר עשרת מונים, והוא שהקב"ה נמצא איתו ומסייע בעדו להתגבר על היצר, וכל זה בתנאי שהאדם יראה שהוא רוצה לנצח את היצר וכפי שאמרו חז"ל הקדושים "בא ליטהר מסייעין אותו" (שבת קד.)
והעד הנאמן שהקב"ה מסייע לאדם הוא "המעלך מארץ מצרים" שהרי בארץ מצרים עם ישראל היו כמעט במקום הכי נמוך עד שהמלאכים אמרו "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" (מגילה טו:) ובכל זאת הקב"ה גאל את עם ישראל מכוחות הטומאה והעלה אותם לקדושה כל כך גדולה עד שזכו לקבל את התורה הקדושה!