הלכות חודש אלול והימים הנוראים
השבוע בס"ד נבאר את הנהגות החודש הקדוש חודש אלול חודש הרחמים והסליחות.
ידוע שימים אלו ימים נפלאים ונשגבים ומסוגלים מאוד להתעוררות בתשובה וכלשונו הטהור של המטה אפרים (סימן תקפא ס"ק א) וז"ל : מראש חודש אלול ואילך הם ימי הרחמים והסליחות וימי רצון ויש לכל אדם לעורר לבו בתשובה לכפר את אשר חטא על הנפש מיום היותו על האדמה למען יזכה בהשפטו כשבת המלך על כסא דין ביום הרת עולם ע"כ. ויש לדעת שימים אלו מובחרים ומזומנים יותר לתשובה מכל השנה (קיצוש"ע סימן קכח סעיף א וחיי אדם כלל קנח סעיף א) ולכן כבר מערב ראש חודש אלול יש ליתן צדקה (מועד לכל חי סימן יא אות א), ועוד מצינו שמנהג ירושלים ללכת להשתטח על קברי הצדיקים בערב ראש חודש אלול (שער ירושלים פרק ט) לבקש רחמים בכניסתנו לחודש קדוש שכזה הדורש הרבה הכנה וסייעתא דשמיא. לכן נסכם כמה הנהגות ישרות שיש לנהוג בחודש זה :
א. נוהגים לומר בכל יום מראש חודש אלול ואילך עד אחר גמר התפילה בשחרית מזמור לדוד ה' אורי (תהילים כז) והיא סגולה נפלאה לזכות בדין (כמבואר כל זה בספר שם טוב קטן שנת תסו שכל האומר מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה אז הוא מובטח שיוציא שנותיו וימיו בטוב ויכניע על ידי זה כל המקטרגים ויוצאים בדימוס זכאין בדין וכן הוא בספר שערי רחמים דף כב ע"א ובשער הכולל פרק יא אות כח ובמטה אפרים סימן תקפא ס"ק ו חזו”ע עמ' כד ודרכי הלכה עמ' תכא) ומנהגינו לאומרו לאחר עלינו לשבח (קצה המטה ס"ק טז).
ב. מיום שני של ראש חודש אלול ואילך נהגו בני אשכנז לתקוע בכל יום לאחר תפילת שחרית, והטעם לכך מבואר בטור (אורח חיים סימן תקפא) : בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר תהלים מ"ז עלה אלקים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החודש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג) : "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" ועוד כדי לערבב השטן (דרכי משה ס"ק א ועיין עוד בראב"יה חלק ב סימן תקעד). ואם לא תקעו אחר תפילת שחרית יתקעו אחר תפילת מנחה (אגרות משה חלק ד סימן כא אות ה), ואם מתפלל ביחידות אינו צריך לשמוע תקיעת שופר (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן מח ויש חולקים ומצריכים גם ביחיד עיין בשו”ת שיח יצחק סימן רסד הובא בנטעי גבריאל פרק ד עמ' נד הערה יד), וכשעומד באמצע תפילת שמונה עשרה ושומע התקיעות מותר לו להפסיק ולשומעם אך אינו חייב (שו"ת משנת יוסף חלק ט סימן סז ועיין שו"ת יביע אומר אורח חיים חלק ז סימן יב לעניין ברכת הכהנים) ואם עומד באמצע קריאת שמע וברכותיה ואין בעל תוקע למנין אחר שסיים תפילתו מותר לו להפסיק בין הפרקים לתקוע להם שדינו כשואל מפני הכבוד שהותר במקומות אלו בתפילה (עיין שו"ת מהר"ם מבריסק חלק ג סימן כו והליכות מועד פרק א עמ' לא הערה ג).
אך אין כן מנהג הספרדים כמבואר מהשמטת הש"ע מנהג זה וכן כתב בספר שתילי זיתים (סימן תקפא ס"ק ב) שמנהג קהילות הספרדים לתקוע אחר אמירת הסליחות בבוקר.
ג. מנהג טוב להתחיל בראש חודש אלול תיקוני הזוהר ולסיימו ביום כיפור (ספר זכר דוד חלק ג פרק נט כף החיים סימן תקפא ס"ק ז ושיחות קודש ליובאוויטש שנת תשכב פרשת נצבים).
כמו כן טוב לומר ביום ב' של ראש חודש אלול כל פרק א בספר חגי כיון שחגי נתנבא נבואה זו באותו היום (רוח חיים פלאג'י ס"ק ה וספר נזירות שמשון).
וראוי גם ללמוד בחודש אלול ספר תומר דבורה לרמ"ק (ישמח ישראל על התורה פרשת שופטים).
עוד יש נוהגים לומר בכל יום מר"ח אלול ואילד עשרה מזמורים תהלים בציבור אחר התפלה ומתכוונים לגמור כל התהלים שני פעמים קודם ר"ה כמנין כפ"ר ויש מנהגים שונים בסדר אמירת תהלים בחודש זה ותכלית כולם לסיים לכל הפחות שני פעמים תהלים בחודש זה (מטה אפרים סימן תקפא ס"ק ח ומשנה ברורה ס"ק ג וקיצוש"ע סימן קכח סעיף ב) ויש נוהגים להתחיל מב' באלול (פרי מגדים אשל אברהם סימן תקפא ס"ק ב ועיין מ"ב ס"ק א) וטעמם הוא בכדי לומר את היהי רצון המסודר אחר אמירת התהילים בשלימות עם התחנונים ובראש חודש אין אומרים תחנונים. וכל אחד יעשה כמנהגו בזה.
ד. כשכותב אדם אגרת לחבירו בחודש אלול עד יום הכיפורים נכון שירמז בו בתחילתו או בסופו שיזכה בימים הבאים לכתיבה וחתימה טובה לכן נהגו לכתוב לשנה טובה תכתבו ותחתמו (עיין באר היטב סימן תקפא ס"ק י וקיצוש"ע סימן קכח סעיף ב ומטה אפרים ס"ק ט).
ה. מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק בחודש הזה תפילין ומזוזות שלהם (מטה אפרים ס"ק י קיצוש"ע סימן קכח סעיף ג ברכי יוסף יורה דעה סימן רצא) אך מין הדין אין חיוב כי אם לבודקם אחר לשלוש וחצי שנים (יחוה דעת חלק א סימן מט) ויש הפוטרים מבדיקה הואיל וריבוי פתיחת וסגירת הבתים והפרשיות פוגם בתפילין (הליכות שלמה תפילה פרק ד סימן לו).
ו. בחודש אלול נכון לכוון היטב בברכת השיבנו שבתפלת י"ח להתפלל גם על אלה שנטו מתורת ה' ותינוקות שנשבו ח"ו כי ימים אלה נזכרים ונעשים והם ימי רצון ומסוגלים להחזירם בחשובה וימינו פשוטה לקבל שבים (תפילה לדוד סימן ריב בשם רבינו האר"י ונטעי גבריאל עמ' סב).