שאלה : אדם השומע סליחות דרך הרדיו בשידור ישיר האם רשאי לענות עמהם ומה הדין לשאר דברים שבקדושה
תשובה : השומע סליחות וי"ג מדות או קדיש מהשליח צבור דרך הרדיו בשידור ישיר אחר חצות עונה י"ג מדות ואמן וכן השומע סליחות דרך הלויין מצטרף עמהם ועונה אמן וי"ג מדות ואם השידור הוא מהקלטה אינו עונה אך השומע מקרא מגילה דרך הרדיו אינו יוצא ידי חובתו וטעם החילוק בין שידור ישיר להקלטה לבין שידור ישיר דבשידור ישיר אף שהקול הנשמע דרך הרדיו בשידור ישיר איננו הקול הטבעי היוצא מפי הש"צ אלא הוא קול הבא ע"י זרם חשמלי באמצעות ממברנא מ"מ הרי זה דומה למה שאמרו בסוכה (נא.) במעשה של בני אלכסנדריא של מצרים שהיה שם קהל רב ולא היו יכולים כולם לשמוע מפי הש"צ את הברכות והיו מניפים בסודרים כדי שידעו חתימת הברכות ויענו אמן והסבירו התוספות שם שאין זה בכלל אמן יתומה ע"ש אבל השומע מהקלטה בלבד שקול המדבר פסק מכבר ופנים חדשות באו לכאן אין זה אלא כשומע מתקליט שאינו בר חיובא (שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן סח וחזו"ע ימים נוראים עמ' כ ומדברי כמה אחרונים מבואר שהוא רשאי לענות ולא חייב עיין באשי ישראל פרק כד הערה סב בשם הרב אויערבך ועיין עוד משנה ברורה סימן נה ס”ק ס ובשו”ת מנחת שלמה חלק א סימן ט וחלק ב סימן יח).
ג. בעת שהצבור אומר סליחות בלויין ונתאספו ציבור של עשרה באיזה בית כנסת שיש שם לויין עדיף לומר הסליחות יחד עם הלויין דברוב עם הדרת מלך לומר סליחות עם רבבות אלפי ישראל (ילקוט יוסף ימים נוראים עמ' יח).
ד. צבור בחוץ לארץ הרוצים להצטרף לסליחות הנאמרים במוצאי שבת דרך הלויין אף שאצלם עדיין אינו חצות לילה אף על פי כן יש להתיר להם לומר סליחות עם הלויין שמאחר ויש כאן ברוב עם בזה יש לסמוך על הסברא שהם כטפלים לבני ארץ ישראל ויכולים לומר י"ג מידות קודם חצות (ילקוט יוסף שם ועיין עוד שו"ת יחוה דעת חלק א סימן מו בשם שו"ת מחשבות בעצה (קונטרס פרפאות לחכמה סימן ח).
תיקון חצות סליחות או תפילה בנץ
א. מי שיש לו אפשרות לומר תיקון חצות או סליחות, יאמר תיקון חצות שהוא עיקר גדול יותר מסליחות (ברכי יוסף סימן תקפא ס"ק ג בשם הרמ"ז שערי תשובה ס"ק א בן איש חי פרשת וישלח סעיף ט כף החיים ס"ק ד חזו"ע ימים נוראים עמ' י).
ב. כמו כן מי שיש לו אפשרות או לומר תיקון חצות ומחמת כן לא להתפלל בנץ או לוותר על תיקון חצות ויתפלל בנץ, יש להעדיף תיקון חצות על תפילה בנץ שתפילה בנץ היא מצוה מן המובחר (ש"ע סימן נח סעיף א) ותיקון חצות יותר חיוב (אור לציון חלק א סימן יב וחלק ב עמ' רצ סעיף יא) ויש חולקים (אשרי האיש חלק א דיני השכמת הבוקר פרק א הלכה א ודברי שלום חלק ה סימן א עמ' תיז) והעיקר להלכה כסברא ראשונה.