מתנה לגוי
שאלה: אדם שיש לו חבר או שכן גוי, האם יכול לתת לו מתנה או לא?
תשובה: בפרשת השבוע אנו קוראים שיעקב אבינו נתן לעשיו מתנות רבות, אבל כיון שיעקב עשה זאת מהפחד שעשיו הרשע יהרוג אותו אין ראיה להתיר לתת לגוי אחר מתנות, יתירה מזאת שיש מחלוקת גדולה האם האבות הקדושים נחשבים יהודים או בני נח לפני מתן תורה, כמבואר בספר פרשת דרכים (דרוש א).
הגמרא במסכת עבודה זרה (כ.) דרשה מן הפסוק "לא תחנם" שאסור לתת לגוי מתנה בחינם. וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' קנא סי"א). ואיסור זה הוא לכל גוי שלא קיבל על עצמו ז' מצוות בני נח, ואפילו אינו עובד עבודה זרה [ולכן אין שוני בזה בין נוצרי למוסלמי].
ולפי זה כתבו הפוסקים שאסור למכור לו בהנחה, אלא אם כן זה לטובת המוכר, כגון: אם רוצה להתפטר מן החפץ הנמכר, מותר כיון שאינו מתכון למתנה. וכן המשלם לפועל גוי שעובד אצלו יש לדקדק במעות שנותן לו שלא ייתן לו יותר שאז נמצא שנותן לו מתנה (ומסופר על הרב מבריסק שנסע במונית והקפיד על קבלת העודף).
אולם ישנם מקרים מסוימים בהם מותר לתת מתנה לגוי. א. במקרה שהיהודי לא נחסר, כיון שאיסור 'לא תחנם' שייך רק בדבר שהישראל מפסיד ומחסר לעצמו. ב. אם הנכרי הוא שכנו או מכירו, כיון שאינה מתנה אלא כמכירה שהרי ישלם גמולו או שכבר שילם. ג. כשנותן לו מפני דרכי שלום או מפני דרך ארץ. וכל שכן אם נותן לו מפני איבה שמפחד שהגוי יפגע בו, שבכל זה אין נותן לו מפני שרוצה לתת לו מתנה.
דוגמא לדבר היא נתינת טייפ לעובד גוי או מלצר באמצע עבודתו, כי על ידי זה יעשה את העבודה בצורה יותר טובה. ולכן מותר לתת לפועל סיגריה או לכבדו בכוס קפה כדי שיהיה לו מרץ בעבודה, או לתת למלצר מעות שיוסיף לו מאכלים, וכן תוספת למוביל.
אולם ברגע שסיים את עבודתו או שליח פיצה וכדומה שכבר סיים את עבודתו וכרגע אין לי רווח ממנו, בספר נשמת כל חי (סי' נה) כתב, אסור ליתן לנכרי מתנה כשלא יקבל ממנו עוד תמורה עבור זה אף שכבר עשה לו הנכרי טובה. מבואר מדבריו שאסור לתת להם טייפ. אבל בתשובות שרגא המאיר (ח"ז סימן קנה) כתב להתיר טיפ בגמר העבודה שכן הוא נימוס המדינה, ואין כאן טובת הנכרי שכל האיסור שנותן המתנה מכח טובת הלב, אבל כאן כך דרך הנימוס אין כאן איסור תורה. וכן כתב בספר פתחי חושן (ח"י פט"ו הערה ב) שרשאי להוסיף לפועל נכרי על שכרו אף על עבודה חד פעמית לאחר שסיים אותה, וכבר אין ונותן טובת הנאה בזה, שמכיוון שנהגו בכך הרי זה בכלל דרכי שלום.
ובסיום עבודתו מותר לומר לו 'תודה רבה', כמבואר בספר מלכים אומניך (עמ' שא) וכן מצינו במשה רבינו שהכיר טובה ליתרו אף שהיה כומר לעבודה זרה. אלא שיש ליזהר מלברך אותם כל שאין צורך לזה כמו שנתבאר במג"א (סימן קפט ס"ק א) שכל המברך נכרי עובר בלא תחנם.
סיכום: אסור לתת מתנה לגוי [בין נוצרי בין מוסלמי], והנותן לו עובר על איסור 'לא תחנם', אלא אם כן מכירו או שיש לו מכך טובת הנאה, או בדבר שנהגו העולם לתת כגון נתינת טייפ למלצר או למוביל, בין שנותן לו באמצע עבודתו או בסיומה. וכן מותר לומר לו 'תודה רבה', אך יזהר לא לברך אותו.