"וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם"
פרשת "וַיַּרְא"
בפרשתנו נושאים רבים וחשובים, שכולם עוסקים באב הראשון לעם היהודי, לעם ישראל, שהוא אברהם אבינו.
הנושא האחרון שבפרשה הינו עקידת יצחק, וללא ספק ניסיון אדיר וגדול לאברהם אבינו, ובכל זאת אברהם עומד בניסיון בהצלחה רבה, ולאור שאכן כך הם הדברים שאברהם עמד בניסיון הקב"ה שולח לאברהם מלאך המוסר ונותן לו ברכה גדולה ועצומה. "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם. וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו". (פרק כב', פסוקים טו'-יז').
ללא ספק ברכה גדולה מאוד ועצומה ביותר כך שזרעו של אברהם יהיה רב מאוד אשר לא יספר מרוב. אלא שיש לשאול שאלה פשוטה, מדוע המלאך מתאר את זרעו הרב של אברהם בשתי דוגמאות, האחת "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" והשנייה "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". הרי גם הכוכבים וגם חול הים מסמל את האין סוף, את המספר הרב והעצום שיהיה עם ישראל. אז מדוע צריך לתת לאברהם שתי דוגמאות, וכי לא היה ניתן להסתפק בדוגמא אחת בלבד?? או "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" או "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם"??
כדי לענות על שאלה זו, יש להקדים תחילה הקדמה קצרה שתאיר לנו את העניין. נכון הוא שגם "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" וגם "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" מראים את המספר הרב של האין סוף, אך ישנו הבדל גדול ומהותי בין שני הדברים הללו.
הכוכבים הם רבים אך כל כוכב מהווה סכנת קיום לכוכב האחר, אסור לכוכב אחד להתחבר לכוכב האחר אלא אדרבא אם כוכב אחד יחרוג ממיקומו אפילו באלפית המעלה לכיוון השני, שניהם בסכנה גדולה קיומית, כך שכל מהותם וקיומם של הכוכבים הוא דוקא בהיותם נפרדים מרוחקים זה מזה, ואסור להם להתחבר זה לזה.
לעומת זאת החול שעל שפת הים הוא בדיוק להיפך, ידוע הדבר ומפורסם העניין שחול בנוי מגרגרים והכח החזק הטבעי ביותר הינם המים. וכיצד זה שהמים נעצרים בחוף ולא מתקדמים הלאה?? החול שעל שפת הים עוצר את המים, אך מכיוון שהוא בנוי מגרגרים המים בקלי קלות יכולים לשטוף את גרגיר החול, אבל אם גרגירי החול מתחברים אחד לשני הם יוצרים כוח חזק שאפילו המים לא יכולים להתגבר עליהם, וככל שהחיבור של גרגירי החול הינו חזק יותר וצפוף יותר כוח החול חזק יותר. כך שכל מהותו וקיומו של החול שנמצא בשפת הים, הוא דוקא בחיבור גרגיר לגרגיר, וככל שהם יותר מחוברים יותר קרובים זה לזה עוצמתם וחוסנם גדול יותר וזהו סוד קיומם.
על פי זה נוכל להסביר ולענות מדוע אברהם אבינו מקבל שתי דוגמאות לריבוי זרעו אחת "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" והשנייה "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". הקב"ה מבטיח דבר אחד מאוד ברור לאברהם שזרעו יהיה רב ועצום, אך פעמים עם ישראל יתנהגו לצערנו "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", אחד יפריע לשני, אחד יהווה מכשול לשני וכו' כך שאין בניהם אחדות וחיבור, ובודאי שמצב זה הינו שלילי והציפייה שעם ישראל יהיו מאוחדים. אך פעמים עם ישראל יתנהגו כמו ה"חוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" באחדות ובהרמוניה ובשיתוף פעולה, ובודאי שזה המצב החיובי והאידיאלי לעם ישראל, שכל כוחם וחוסנם נגד האומות הוא באחדותם. כדברי הכתוב "אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוי אֶחָד בָּאָרֶץ" (מנחה של שבת). כך שכל חוסנו וכוחו של עם ישראל הוא דוקא בהיותו אחד באחדות מלאה.
לאור דברינו אלו נוכל עתה להסביר פסוקים מספר דברים פרק א פסוקים י'-יא' "ה' אֱלֹקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם".
נשאלת השאלה, אם אכן באותו העת עם ישראל היו רבים ככוכבי השמים, שזה בעצם מסמל את האין סוף. מהי הברכה שיוסיף עליהם עוד אלף פעמים, הרי כל אין סוף בכל מכפלה יישאר אין סוף?? תמיד יישארו "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם"אז מהי ברכתו של משה?? בפרט שהוא מסיים דבריו ואומר "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" הרי כאן נתקיימה הברכה??
אלא משה אומר לעם ישראל עתם אתה רבים, אך לצערנו מתנהגים כדוגמת הכוכבים, אין אחדות בניכם, אין חיבור ואינכם אחד. "וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם", לכן משה מברך אותם שירבו עוד יותר אפילו פי אלף והעיקר שיתנהגו "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" הכוונה כדוגמא השנייה של ה"כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם", שיהיו מאוחדים ומחוברים זה לזה. כך שכל חוסנו וכוחו של עם ישראל הוא באחדותו.
בברכת שבת שלום ומבורך.