סטודנטיות לחינוך באקדמית חמדת יצאו לסיור שטח לימודי כדי להבין איך זיכרון ואמונה מעצבים את פני החברה בדרום, ותורמים לעיצוב זהות וקהילה בישראל של היום. "מעניק כלים לנשות החינוך לקרוא את השטח ולשאוב השראה לבניית העתיד"
סטודנטיות לתואר שני בחוג לתרבות יהודית מהאקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, קיימו השבוע סיור לימודי בנתיבות ובסביבותיה, כחלק מקורס ייחודי העוסק במפגש שבין מנהיגות, דת ותרבות במעבר מיישוב למדינה. הסיור, שהתקיים בהובלת ד"ר אילה שקלאר, כלל ביקור בכמה אתרים מרכזיים המבטאים שכבות שונות של זהות, זיכרון וקהילה במרחב הדרומי.
במהלך היום ביקרו הסטודנטיות בבית הכנסת "אל־גריבה" של הרב כדיר צבאן, במתחם ציון קבר רבי ישראל אבוחצירא "הבאבא סאלי" וכן בבית הכנסת של הקהילה האתיופית בנתיבות. התחנות הללו אפשרו התבוננות מקרוב בדרכי עיצובה של מנהיגות רוחנית ובאופן שבו מסורת, תפילה וזיכרון קולקטיבי נטמעים במרחב העירוני ומשפיעים על חיי הקהילה.
הסיור נמשך למושב שובה ולמתחם מסיבת ה"נובה" בחניון רעים, שם עסקו הסטודנטיות בתהליכים שבאמצעותם אתרים אזרחיים ופתוחים מקבלים משמעות חדשה, ולעיתים אף מעמד של מרחבי קדושה והנצחה. מאז טבח ה-7 באוקטובר הפך המקום למוקד משיכה לסיורים, יוזמות קהילתיות ספונטניות ותפילות.
לדברי שקלאר, הקורס "בין קהילה לריבונות" מבקש להעניק לסטודנטיות כלים ל"קריאת שטח" של החברה הישראלית, תוך חיבור בין מקורות יהודיים קלאסיים לבין מציאות גיאוגרפית, חברתית ואקטואלית. "המרחב עצמו הופך לטקסט", היא מסבירה, "והמפגש הישיר עם אתרים, קהילות וסיפורים מאפשר הבנה עמוקה יותר של האופן שבו זהות ומנהיגות מתגבשות בשטח".
מדובר בסיור הראשון בסדרת סיורי עומק המתוכננים במסגרת הקורס, במהלכו העמיקה הקבוצה בעולמן המרתק של קהילות ג'רבה, מרוקו ואתיופיה בנתיבות ובאזור. מטרת הסדרה היא לחשוף בפני הסטודנטיות את שורשי החברה הישראלית, דילמות של מנהיגות דתית-קהילתית בשלבי עיצוב המדינה וכיצד הן פוגשות אותן גם כיום, וכן לקיים דיון במורשת ובחיבור שבין דת, מדינה וקהילה.
ד"ר אילה שקלאר מסכמת: "עבור הסטודנטיות, המפגש הבלתי אמצעי עם המרחב הישראלי הוא קומה חיונית בהכשרתן כנשות חינוך ותרבות השואבות השראה מהעבר לבניית העתיד. מדובר בלמידה החורגת מגבולות הכיתה ומבקשת לעגן ידע תיאורטי במפגש בלתי אמצעי עם המרחב הישראלי על מורכבויותיו".