"טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ" פרשת "מִקֵּץ" | הרב יורם הכהן שליט"א

בפרשתנו אנו קוראים על עלייתו של יוסף לגדולה, מתוך היותו בבית הבור ועד לעלייתו להיות השליט בארץ מצרים, כ"כ מספרת הפרשה על ירידת אחי יוסף למצרים, לשבור אוכל וכל המתרחש במצרים עם אחי יוסף.

גדולת יוסף מתרחשת בעקבות זאת שפרעה חולם חלום, ורוחו מתפעמת ואין פותר לפרעה את חלומותיו, עד שמגיע יוסף מבית הבור, מתוך בית הסוהר, פותר את החלומות לפרעה, ואז עולה הוא לגדולה.

נעיין מעט בחלומו הראשון של פרעה "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר…" (מא', פסוקים ב'-ג').

כאן המקום לשאול מה משמעות דברי התורה בחלומו של פרעה "פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה" או "רָעוֹת מַרְאֶה", וכי ישנן פרות יפות ופרות פחות יפות?? ממתי מושג היופי מתייחס לבעלי החיים הרי ע"פ רוב בכתובים מושג היופי מתייחס לבני אדם, כגון נאמר על יוסף שהיה "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (לט', ו'). או שנאמר על רחל אמנו פרק כט', פסוק יז' "וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה", אך ממתי מדברים על בעלי חיים, ובפרט על פרות שהינן יפות או פרות שאינן יפות??

לכן בהכרח יש להסביר את הביטויים "יְפוֹת מַרְאֶה" ו"רָעוֹת מַרְאֶה" באופן אחר, לא שמדובר על היופי החיצוני שלהן, אלא מדובר בעניין אחר.

וכך פירושן של הדברים "יְפוֹת מַרְאֶה" הכוונה שהן רואות את האחרות באופן יפה, בעין יפה ובלב שמח, ולא חלילה בעין רעה ובלב מקנא. וזו הכוונה שהמראה שלהן שפירושו הוא לראיה שלהן את האחרות, הוא באופן יפה מבחינת עין יפה. ובמקביל לזאת "רָעוֹת מַרְאֶה" הכוונה היא שהן רואות את האחרות באופן רע, מבחינת עין רעה באחרות.

לאור הסברנו זה נוכל עתה להבין את צמד הביטויים "יפות מרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר" ומאידך "רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר", בגלל שהן רואות אות האחרות באופן יפה לכן הן בריאות בשר, כך שבריאות בשר זו התוצאה של הראיה היפה שלהן, של יפות המראה, ומאידך "וְדַקּוֹת בָּשָׂר" זאת התוצאה של הראיה הרעה שלהן, בגלל שהן רואות את האחרות באופן רע, ובעין רעה התוצאה היא שהן "רעות בשר".

ישאל השואל מהיכן נדע שכלל זה נכון, מדוע ראיה טובה גורמת ל"בְרִיאֹת בָּשָׂר", האם ישנו מקור לרעיון ולקביעה זו??

שלמה המלך אומר בספר משלי בפרק כב', פסוק ט' "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ". אומר הכתוב מי שמבורך, מי שמקבל את הברכה מהקב"ה, זהו "טוֹב עַיִן", שרואה את האחר ואת הזולת בעין טובה, ומדוע "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ"?? אפשר להסביר ולומר שהרי הקב"ה מודד ונותן לאנשים, באותה מידה ונתינה שהם האנשים נותנים ומודדים לזולת, מבחינת "מידה כנגד מידה". על כן מי שהוא "טוֹב עַיִן" רואה את האחרים בעין טובה ומבורכת, נותן ומעניק לזולת ואין עיניו צרות בזולת, הקב"ה מודד להם באותה המידה, ואף הוא מתברך בכל מילי דמיטב, ואולי זה מה ששלמה אומר בהמשך הפסוק "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל" (משלי כב', ט') מנמק שלמה המלך, מדוע "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ"?? מכיוון ש"נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל", כך כפי שאמרנו קודם במידה שאדם מודד כך הקב"ה מודד לו.

המסר היוצא מתוך החלום הוא, כאשר ישנה ראיה טובה בבין אדם לחברו, ישנו שבע בעולם שפע ברכה והצלחה, אך מאידך אם חלילה ישנה ראיה רעה בבין אדם לחברו, ישנה צרות עין קינאה וכו', דבר זה מביא רעה לעולם.

על פי יסוד דברנו אלו, נוכל עתה להסביר מדוע רק הכהנים זכו הם לברך את בני ישראל בברכת הכהנים, ובפרט שנאמר בסוף הברכה "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" ולאחד הפירושים הכוונה היא שהקב"ה הוא המברך את ישראל, והכהנים הם רק השופר להשמעת הברכה. אז מדוע שברכה זו לא תעשה על ידי ישראל?? מדוע דוקא כהנים??

אלא היות והכהנים הם מבחינת "טוֹב עַיִן" הם רואים תמיד בצורה חיובית וטובה את עם ישראל, ויתכן וזאת מכיוון שהם מקבלים מהם תרומות ומתנות כהונה, וככל שיהיה לעם ישראל טוב יותר והרבה יותר. הכהנים יקבלו הרבה יותר, לכהן הם מבחינת "טוֹב עַיִן", דורשת הגמ' אומנם כתוב "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ" אך הדרשה לפסוק הוא "טוֹב עַיִן, הוּא יְבָרֵךְ", כך "טוֹב עַיִן" זוכה לשני דברים חשובים: האחד להיות מבורך, והשני להיות המברך, לכן הכהנים זוכים לכפל  דברים.

נוכל עתה לקשור זאת לעניין חג החנוכה שממנו יצאנו בשבת זו, מדוע זכו בתקופת בית שני בימי בית חשמונאי לניסים הגדולים הללו??  האם זו החלטה שרירותית של הקב"ה מתי לעשות נס או ניסים או שמא יש מאיץ שזה תלוי באנשים ובדור שבעידן זה נעשים ניסים??

בודאי הוא, שהקב"ה לא עושה ניסים כך באופן שרירותי אלא לפי  מעשיהם של האנשים, בימי בית חשמונאי היתה התעלות מיוחדת ומסירות נפש מיוחדת במינה שבית חשמונאי דאגו לכלל עם ישראל, מסרו נפשם וגופן למען הכלל, בעצם הם ראו את האחר בעין טובה ומבורכת, לכן עשה להם הקב"ה ניסים גדולים ועצומים כאלו, וזאת מבחינת "טוֹב עַיִן, הוּא יְבֹרָךְ".

יהי רצון שכולנו נהיה בבחינת "עין טובה" ונזכה לשפע ברכה, הצלחה, רפואה ופרנסה ממקור הטוב והחיים, אמן.

בברכת שבת שלום ומבורך

חודש טוב ומבורך וחג חנוכה שמח