עקיפת אח גדול בנישואין
שאלה: האם מותר לאח קטן או אחות קטנה להתחתן לפני אחיהם או אחותם הגדולה, או שיש בזה איסור כלשהוא ?
תשובה: כתב בספר לקט יושר (ח"א חאו"ח עמ' קיז ענין ב) בשם תרומת הדשן, וגם לבן אע"פ שהוא רשע מכל מקום אמר ליעקב "לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה" ויעקב לא השיב לו תשובה, אלא על כרחך הדין עם לבן. וכן כתב הב"ח (יו"ד סי' רמד אות יג) אם אחים או אחיות יעשו להם נישואין אע"ג שאחד גדול מחברו בחכמה לא יקדימו לעשות נישואין לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נישואין לגדול בשנים אע"פ שהוא קטן בחכמה. מתבאר מדבריהם שיש להשיא קודם כל את האח הגדול או האחות הגדולה ואח"כ את האחים הקטנים אפילו שהם יותר חכמים או מוכשרים מהאח הגדול.
אלא שכתב בספר אגדת מרש"ך (פרשת נח דף ו ע"ב) שכל איסור זה דווקא כשהבנות ראויות להינשא לכל אדם וזיווגן מצוי, אכן אם יש שתי בנות שאחת מהן יש לה איזה מום בגופה ונזדמן לה שידוך שמתאים לה לפי מעלתה וחסרונה מותר להקדים אותה לאחותה הגדולה. והאריך שם להוכיח דבריו.
עוד אפשרות להקל, כתב בספר שלחן העזר (סימן א אות י דף מה ע"א) לפי דברי הרב ערוגת הבושם (או"ח סימן ריח), שאם החתן יותר מבן כ' שנים שיש עליו קללת חכמים שאמרו במסכת קידושין (כט:) שעד גיל עשרים הקב"ה ממתין לאדם שיתחתן, ואם הגיע גיל עשרים ולא התחתן אומר עליו "תיפח עצמותיו", אין עליו להקפיד על מה שכתב רבי יהודה החסיד בצוואתו (אות טו) שאין להתחתן עם אישה ששמה כשם אמו, או חתן ששמו כשם חמיו, מכיון שהגיע לגיל שבו רובצת עליו קללה אין לו לחשוש יותר. ומדייק הרב שלחן העזר, ומה בחשש סכנה שהכלל הוא חמירא סכנתא מאיסורא [חמורה סכנה יותר מאיסורים] ומ"מ התיר, כל שכן הקדמת אח קטן לגדול שאיסורו איסור קטן, בוודאי יש להקל. וכל שכן אם שידך החתן הצעיר או הכלה הצעירה מעצמה בלי ידיעת אביהם, ואח"כ כששמע האב ממאן בדבר, ודאי אינם מחויבים החתן או הכלה להתיר את השידוך, ולעבור על חרם הקדמונים מחמת "לא יעשה כן במקומינו" ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך. מבואר מדבריו, שכאשר החתן מגיע לגיל עשרים אין צורך יותר להמתין לאחיו הגדול. ואפשרות נוספת, שאם האח הצעיר כבר סגרו ביניהם את העניינים ללא ידיעת האבא אין חשש איסור.
ובתשובת עמודי משפט ח"א (אבהע"ז סי' א) הוסיף עוד טעם להתיר, שכאשר כבר הזוג הכירו אחד את השני ויש חיבה בין המאורס עם המאורסת, אין לעכב הנישואין בשביל לא יעשה כן במקומינו, שמא יגיעו לידי איסור. וכל שכן במקומנו שאפילו במחנה קדוש יש הרבה משפחות שמחמת המתירנות שיש ברחוב גם היראים והחרדים לדבר ה' מושפעים ממנה, ובא יצר הרע ומפתה בחורים לצאת לרחובות קריה ומתערבים אלו עם אלו, והבא להיטמא פותחים לו, ואלו שטעמו טעם חטא זה אין להם תקנה אלא לישא אישה כי אם יעכבו בעדם יהיו כל ימיהם בהרהור עבירה ויעשו מעשים אשר לא יעשו.
ואע"פ שאחיו הגדול מקפיד עליהם וגם מקלל קללות אין בזה שום חשש, כיון שוודאי שאין לדחות מצוה מהתורה מפני שאחיו מקפיד עליו, וקללת חינם על ראש המקלל היא באה וכמו שכתוב (משלי כו, ב) "כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא" וביאר האבן עזרא, שקללת חנם לכסיל המקלל תבוא. אם כן אין לחשוש מהקללות והקפידות.
סיכום: אין לאבא להשיא את בנו הקטן לפני בנו הגדול, אולם אם הבן הקטן נישא מכספו, אין טעם שימתין לגדול. וכן אם הגיע לגיל עשרים או שיש לאח הגדול איזה מום שבגללו מתעכב, וכן אם חושש האב לקלקול הבן הקטן, אין צריך להמתין לגדול.