שאלה: המוכר לחברו איזה חפץ כלשהו, והלה שילם לו בצ'ק, וכאשר הפקידו, גילה שהצ'ק חזר, האם המכר בטל, ועל מי לשאת בתשלומי העמלה ?
תשובה: קנין מכירה שנעשה בכסף מופיע בפעם הראשונה בתורה אצל אברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר מעפרון החיתי. וממנו למדו חז"ל (קידושין כו:) על מהות ותוקף קנין זה. ונפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סי' קצ).
וקנין כסף מועיל בין בקרקע בין במטלטלין, אלא שהגבילו קנין זה שבקרקעות צריך יחד עם קנין כסף שיעשה שטר. ובמטלטלין צריך שיעשה בנוסף קנין משיכה דהיינו שיכניס המטלטלין לרשותו, שאם לא כן ישנו חשש שיאמר לו "נשרפו חיטיך בעליה", פירוש הדברים: שאחרי שהקונה ישלם לו, אם תפרוץ שריפה שתשרוף את החפצים שמכר לא יתאמץ המוכר לכבות השריפה, כי יאמר בין כך החפצים אינם שלי, ולא אכפת לי שישרפו, לפיכך תיקנו שעד שלא ימשכם הלוקח לא יגמר הקנין והם נחשבים עדיין שייכים למוכר, ונמצא שהם נשרפים למוכר, ויתאמץ לכבות השריפה ולהצילם.
אולם אם מוכר קרקע או חפץ מפני שדחוק לכסף או מפני שהחפץ אינו שווה הרבה מועיל קנין כסף בלבד. אלא שמתבאר בגמ' בבא מציעא (עז.) שאם נתן לו חלק מהכסף לפרעון המקח, ואת השאר התחייב לשלם כהלוואה קנה את המקח לגמרי. מכיון שעשאם מלוה הוי כאילו קיבל המוכר את כל המעות ונטל חלק מהם והלוום ללוקח והקרקע נקנית בכסף שנתן לו וכן פסק הרמ"א (שם ס"י). אולם, אם לא קבעו ששאר הכסף יהיה בהלוואה אלא נתחייב לגמור לפרוע לו עד זמן פלוני, בזה הדבר תלוי אם המוכר "עייל ונפיק אזוזי או לא" דהיינו שאם המוכר מחזר אחר הלוקח ליתן לו מעותיו בכך גילה דעתו שמחמת שהיה דחוק למעות נאנס למכור וכיון שלא נתן לו את המעות בשעת דחקו. על דעת כן לא מכר לו ונתבטל המקח ואפילו אם נתן לו כל דמי הקרקע חוץ מזוז אחד נתבטל המקח. וכמו כן אם המוכר "לא עייל ונפיק" וכאשר תובע את התשלום הלוקח לא משלם, בטל המקח.
ובמקרה ששילם בצ'ק וחזר הצ'ק הסתפקו האחרונים האם יש בזה דין "דעייל ונפיק" או שמא נאמר מאחר וכבר קיבל המוכר מעין תמורה למקחו מיד נגמר המקח ואם חזר הצ'ק שוב הוי כתביעה חדשה כלפי הנותן אולם המקח אינו בטל. וכתב בספר פתחי חושן ח"י (פ"ג הל"א בהערה) שיש לחלק בין המקרים, שאם חזר הצ'ק מסיבות טכניות אין זה בכלל עייל ונפיק או שאינו רוצה לתת, ואף אם חזר מפני שלא היה כיסוי, אם היה מחמת אונס גם כן מסתבר שאינו מבטל המקח. ואפילו בלא אונס, אם מיד סודר הדבר והצ'ק כובד נראה שאינו יכול לבטל המקח. וכמבואר בתשובות המהרש"ג ח"ג (סי' קח) שכן מנהג הסוחרים שאין מבטלים המקח בגלל זה. אמנם אם נמשך הדבר וכל שכן כשבכל פעם צריך לטרוח עליו עד שמכסה התשלום יש מקום לדון דהוי בכלל ביטול מקח.
ולעניין תשלומי העמלה, אם הצ'ק חזר בגלל הלקוח חייב לשלם דמי עמלת חזרת הצ'ק למוכר. ואם מתוך אונס לא היה יכול לכסות הצ'ק אפשר שאינו חייב לשלם ההוצאות, ודווקא באונס גמור כגון: שהיה חולה או שלא היה לו שום אפשרות להשיג מעות אבל אם היה יכול להשיג מעות אפילו מתוך טירחה יתירה ואפשר אפילו ע"י מכירת חפצים אין זה אונס גמור לפוטרו מהוצאות.
סיכום: המשלם למוכר בצ'ק וחזר הצ'ק אין המכר מתבטל כאשר חזר הצ'ק מסיבות טכניות וכוונת הלוקח לשלם, אבל אם נמשך הדבר ואינו משלם מתבטל המקח. ודמי עמלת חזרת הצ'ק מתחייב הלקוח אלא אם כן היה אנוס בחזרת הצ'ק.