שאלה: אדם שיש בגינתו עץ פרי או עץ סרק האם מותר לעוקרו לצורך הרחבת הבית וכדומה?
תשובה: בפסוק (דברים כ, יט) נאמר "כי תצור אל עיר וכו' לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן, כי ממנו תאכל". וכתב הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ה"ח) אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו, שנאמר לא תשחית את עצה, וכל הקוצץ לוקה, ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה, אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים, לא אסרה תורה אלא דרך השחתה. מבואר מדבריו, שאסור לקצוץ אילנות בדרך השחתה אבל לצורך מצוה מותר.
ומלבד איסור 'בל תשחית' יש גם סכנה בדבר, כמאמר רבי חנינא במסכת בבא קמא (צא:) שנגרמה מיתה לבנו עקב כך שקצץ עץ תאנה [ובפרקי דרבי אליעזר (פל"ד) כתב, שבשעה שכורתים אילן עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו]. אלא שהגמרא הגבילה איסור זה בכמות הפירות שהאילן מוציא. שאם האילן הזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוצצו. ושיעור 'דבר מועט', בעץ זית שמוציא פחות מרובע הקב (340 גרם בערך) בשנה, ובעץ דקל פחות מקב תמרים (קילו מאתיים בערך) בשנה. ובשאר עצים תלוי לפי חשיבות הפרי.
ובאילן סרק, אין איסור 'בל תשחית' כיוון שהפסוק אמר "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית". וכן אין בו חשש סכנה. ובתשובות חקרי לב (יו"ד ח"ב סי' יא) כתב, שכל זה בתנאי שיש לו איזה תועלת בעקירתו. ובפרט בעץ שאנשים נהנים מצילו או מריחו הטוב, יש להקפיד שלא לקצצו ללא צורך. ובתשובת מנחת יצחק (ח"י סי' סט) החמיר שגם שיש צורך בקציצתו, ימכור העץ לגוי ואח"כ יקצצו הגוי. אולם בספר הליכות עולם (ח"ז עמ' ר) כתב, שאין איסור בקציצת אילן סרק כאשר יש צורך, ואין צורך למכרו לגוי.
וכתב הטורי זהב (יו"ד סי' קטז סק"ו) כאשר צריך למקום האילן על מנת להרחיב דירתו, מותר לעקור האילן. וביאר החתם סופר (יו"ד סי' קב) שהטעם בזה, שבית עדיף וחשוב לאדם יותר מאילן. ולכן אדם שמקום דירתו מצומצם ומשפחתו מרובת ילדים, יכול לקצץ האילן או לעוקרו על מנת להרחיב המקום למגורים, וטוב שימכרנו לגוי. אבל כשרוצה להרחיב דירתו לטיול ולהרווחה או לנוי וליופי אין להתיר קציצת האילנות בשביל כך.
וכן יש אופנים נוספים שהתירו קציצת אילן מחמת נזק והם: אילן המזיק לאילנות אחרים. וכן אילנות הנטועים בצפיפות ומזיקים זה לזה, מותר לדללם. אבל מפני חשש סכנה ראוי למוכרם לגוי והוא ידללם. כך גם אילן הנוטה, הנוטה לרשות הרבים ומפריע לעוברים ושבים [אך חשוב להדגיש שהפירות הנוטים לרשות הרבים אינם שייכים לבני רשות הרבים אלא הם ברשות בעל העץ והנוטל הפירות עובר באיסור גזל. ופירות שנשרו מותר לנוטלם כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' רס סעיף ו) אולם זיתים אסור]. וכן אם האילן מזיק ליסודות הבית או שמאפיל בחלונות. ובתשובת יחוה דעת ח"ז (סי' קלז) כתב להתיר עקירת עצים מתולעים שגורמים לשריצת זבובים ויתושים רבים שגורמים למטרד. אמנם כדי שההיתר מרווח יותר, עדיף שיעשה זאת ע"י גוי, ואף ימכור לגוי את העץ. ויש שהתירו להעביר את העץ למקום אחר אם עוקרו עם קרקע כשיעור שיוכל להתקיים זמן מה קודם נטיעתו במקום החדש.
סיכום: העוקר או קוצץ אילן העושה פרי עובר על איסור בל תשחית ואף ישנו חשש סכנה בדבר, אולם אם עוקרו לצורך הרחבת דירתו או מפני צורך מצוה או נזק שהאילן גורם, מותר.