שאלה: האם מותר לנסוע לחופשה בחו"ל או באילת בימי בין הזמנים?
תשובה: בתוספתא (עבודה זרה פרק ה) שנינו: כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה, שכך נאמר בדוד, כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים. וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך שכל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. והגמרא במסכת עבודה זרה (יג.) אומרת, אין יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא ללמוד תורה ולישא אשה. וכתבו התוספות, שדוקא לשתי מצות אלו, ולא לשאר מצות. וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים (פ"ה ה"ט). והרמב"ן (בפה"מ הוספות למצות עשה ד) כתב שהוא איסור מהתורה. ובתשובות שבט הלוי ח"ה (סי' קעג) כתב, שאין טיול נקרא צורך. וכן כתב בתשובת יחוה דעת (חלק ה סימן נז) שאין לצאת לטיול לחו"ל. ודין אילת כדין חו"ל כמו שכתב בילקוט יוסף (שביעית, עמ' ע).
אולם יש חולקים על הנחה זו והם המהרי"ט בחידושיו (עמ"ס כתובות שם, וקידושין לא:) ובתשובת מנחת יצחק ח"ג (סי' כו) כתב, כמדומה לי שהעולם נוהגים להקל כהמהרי"ט. ובקובץ שנה בשנה (תשנ"ו עמ' 289 והלאה) כתב, שיש שהתירו לצאת לחו"ל לצורך טיול אף שהוא דבר הרשות. וביותר אם יש להתיר טיול מאורגן עם טווח נסיעה מוגדר.
אלא שאין איסור זה איסור מוחלט כיון שיש כמה אפשרויות שעל ידם יהיה ניתן לנסוע לחו"ל. האפשרות הראשונה: שנוסע להתפלל על קברי צדיקים כמו שכתב בתשובות שדה הארץ חלק ג' (חלק אבן העזר סימן יא), שאפשר כשיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, שיתפללו עלינו, וכמו שמצינו בכלב בן יפונה שהלך ונשתטח על קברי האבות, ואמר, אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד:). ולכן מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ כדי להשתטח על קברי הצדיקים, כיון שדעתו לחזור לארץ ישראל. ע"ש. ובתשובת משנת יוסף ח"א (סי' נז) הוסיף, שלמרות שישנם הרבה קברי צדיקים בארץ ישראל, מכל מקום שמא יעמוד לו זכות צדיק הקבור בחו"ל שהוא קשור אליו. ויש שהוסיפו, שהמקום שהצדיק קבור שם נחשב כאדמת ארץ ישראל, מפני קדושת הצדיק.
אפשרות שניה: ההולך לראות פלאי תבל וכמבואר בתשובות שבט הלוי ח"ה (שם) שכתב, אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא, יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה. ומדיוק דבריו נראה שדווקא פלאי הטבע שנעשו ע"י הקב"ה ולא ע"י אדם.
אפשרות שלישית: אדם שנוסע לצורכי רפואה, כמבואר בתשובת צמח צדק (להגרמ"מ, אב"ד ניקלשבורג, סי' יג). ואמנם יש הרבה אנשים שבארץ ישראל אינם מוצאים מנוחת הנפש מכל מיני סיבות ולכן רוצים לנסוע לחו"ל, כתב הרה"ג שלמה דייכובסקי שליט"א בקובץ תחומין ח"כ (עמ' 403), שיהיה מותר לנסוע כיון שבעבורם נחשב הדבר כרפואת הנפש. וכן כתב הראשל"צ בהסכמה לספר ידי כהן יחליפו כח (עמ' רצז).
ואף לנסוע למצרים כתב בתשובת יחוה דעת (חלק ג סי' פא) שאין איסור "לא תוסיפון לראותם עד עולם" כיון שאיסור זה נאמר על המצריים הקדמונים שהיו רשעים ולא על עצם הארץ. וכן התיר לטוס לספרד כמו שכתב בתשובת קול מבשר ח"א (סי' יג) דאותה שמועה שמגורשי ספרד גזרו בחרם שלא לשוב לספרד, לא מצאנו זאת בשום ספר ואין לה יסוד.
סיכום: ישנה מחלוקת הפוסקים האם מותר לנסוע לחו"ל או לאילת לצורך טיול. אולם אף לשיטות האוסרות אם נוסע להשתטח על קברי צדיקים או לראות פלאי תבל או לצורך מנוחת הגוף או הנפש, מותר לנסוע לשם, בבחינת וקווי ה' יחליפו כח.