שאלה: אדם ההולך לביקור בגן החיות האם צריך לברך על בעלי החיים שרואה שם, ואם כן מהי ברכתם ?
תשובה: הגמרא בברכות (נח:) כותבת, שהרואה פיל קוף וקיפוף מברך ברכת משנה הבריות.וכן פסק מרן השו"ע (או"ח סי' רכה ס"ח) שמברך ברכה זו בשם ומלכות. וההסבר לזה כתב בספר מלאכת שלמה (כלאים פ"ח מ"ו) בשם המקובל רבי משולם זצ"ל, שבזמן דור המבול נפרע הקב"ה מן האנשים שהפכם לפילים וקופים. ובמסכת סנהדרין (קט.) מבואר, שעשה הקב"ה כן לדור הפלגה ונהפכו לקופים רוחות שדים ולילין, דהיינו הקוף דומה לאדם ופיל הוא חיה שמבינה לשון בני האדם [ומכאן רואים שהאדם נהפך לקוף ולא האדם בא מהקוף כאותם שוטים הטוענים כן].
ובספר ברכה נאמנה ח"ב (עמ' שצז) הקשה על טעם זה, שהרי מצינו במדרש רבה (נח פרשה לא) שנח הכניס לתיבה זמורות למאכל לפילים, א"כ נמצא שהיו פילים כבר מששת ימי בראשית, ועכשיו שמברך על הקוף או הפיל מי אמר שזה מאותו המין שנהפכו בני האדם בדור הפלגה, שאבותיהם היו פעם בני אדם. וכתב לתרץ, שהגם שנאמר שהיה מזמן הבריאה אפשר לברך, שעצם ראיית מינים הללו מזכיר לאדם את השינוי שעשה ה' בבריאה על חטאם של בני אדם בבורא עולם, ולכן הפכם בדמיון לבני אדם. והמציאות שבעלי חיים אלו יש להם תכונות של בני אדם, וכמו שכתב בספר שבט מוסר (פרק מט) שהקוף מחקה את האדם כיון שרוצה לחזור לקדמותו, ואינו מצליח.
ובספר חזון עובדיה ברכות (עמ' תנו) כתב, שמה שכתבה הגמ' פיל וקוף הוא דוגמא לחיות משונות ובאמת אף אם רואה חיות משונות אחרות צריך לברך. וכמו שכתב בספר שלטי גיבורים (פרק נב) בשם חכמי האומות, שנמצאים כמה בעלי חיים בעלי קרן אחד. ובהודו נמצאו שוורים בעלי קרן אחד במצחם ופרסותיהם קלוטות [מחוברות כפרסת הסוס]. וכן יש שם מיני בעלי חיים אכזרים דומים בגופן לסוסים ובראשיהם לאייל, וממצחם יוצא קרן אחד שחור באורך שתי אמות, ורגליהם דומים לרגלי הפיל, וזנבם דומה לזנב חזיר היער. וכיון שאנו רואים שתיאור 'חיה משונה' הוא חיה שאינה רגילה לכן אין האדם יכול להחליט לבד מהי חיה משונה, ועליו לשאול תלמיד חכם האם יכול לברך על החיה שרואה.
אלא שהכלל הוא בברכות הראיה שאין לברך ברכה זו רק פעם בשלושים יום. אולם בשאלתנו ישנה מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי השו"ע האם מברכים ברכה זו כל שלושים יום או רק פעם אחת בחיים. וכתב בתשובות הראשון לציון ח"א (סי' כב) שיש הנוהגים לברך פעם אחת בחיים, ואח"כ מברכים כל שלושים יום בשם ומלכות בהרהור הלב בלבד. ויש נוהגים לברך בשם ומלכות. ובספר אורחות רבינו ח"ב (עמ' צד) כתב, שהסטייפלער לקח את ילדיו לגן החיות ברמת גן ובירך עמהם ברכה זו, ואמר שמדברי מרן משמע שמברכים כל ל' יום. וכן הורה החזון איש, וכן כתבו עוד אחרונים. אולם כאמור מידי מחלוקת לא יצאנו, והיה לנו לומר את הכלל ספק ברכות להקל, אלא שבספרו ילקוט יוסף ח"ג (סי' רכה הערה כא) כתב, שמרן רבינו עובדיה זצ"ל אמר לו שהמנהג לברך כל ל' יום, וכאשר יש מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל.
ובספר הליכות מועד (בין המצרים עמ' רכו) כתב, שאם ביקר בגן החיות בהיותו קטן בן חמש או שש ואינו זוכר איך נראה הקוף או הפיל בצורה חיה, יכול לברך כשהוא גדול, כיון שאצלו ההתפעלות כמו בפעם הראשונה.
סיכום: הרואה קוף או פיל צריך לברך ברכת "משנה הבריות" בשם ומלכות. ולכתחילה יכול לברך ברכה זו כל שלושים יום, אולם הרוצה להחמיר יברך ברכה זו, ושם ומלכות יהרהר בליבו.