שאלה: האם על כל דיבור שאדם מוציא מפיו ישנו חיוב אמירת 'בלי נדר' או לא?
תשובה: תחילהיש להקדים חומרת איסור נדר ושבועה, הגמרא בשבת (לב:) אומרת, אמר רבי נתן בעוון נדרים מתה אשה של אדם. רבי אומר בעוון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר "אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך" איזהו הן מעשה ידיו של אדם – הוי אומר בניו ובנותיו של אדם. לכן מתירים הנדרים בימי הדין ומצאו רמז לזה "לא יחל דברו ככל" סופי תיבות אלול, והיינו שעושים התרה ערב ראש השנה.
ולעניין שאלתנו, השל"ה כתב (שער האותיות אות ש) כיון שטבע האדם בכעסו או כדי שחברו יאמין לדבריו, מזכיר את שם ה' או כינויו, על כן ירגיל את עצמו לומר 'בלא נדר ובלא שבועה' וככה ילמד גם את אשתו וילדיו עד עולם. ולכן כאשר אדם שאמר אעשה מצוה מסוימת, או אלמד דבר מסוים או זמן מסוים, יש בכך נדר גם אם לא הזכיר לשון נדר והתחייבות כלל, חייב לקיימו. וכדי שימלט מאיסור נדר צריך לומר 'בלי נדר' על כל דבר מצוה שרוצה לעשות.
ועל דבר הרשות כגון האומר שילך לבקר את חברו או שילך לאכול או לטייל וכדומה. בספר שיח יצחק (ח"ב דף קמו) כתב, שאף בדבר הרשות שנראה לאנשים שאין בו מצוה, יש בו מצוות גדולות כאדם שאומר לחברו שיבוא לבקרו, גם אם הביקור אינו מעלה ולא מוריד, אעפ"כ יש בזה מצוה, משום שעל ידי ביקור זה יהיה ביניהם קירוב דעת, ותמשך ביניהם אהבה ורעות, וגם באותו ביקור עצמו נהנה חברו מכך ויש לו נחת רוח מכך, וזה עצמו מצוה גדולה שעושה נחת רוח לבריות. וכן אדם שאומר שיקנה לעצמו בגד, יש בזה מצוה שעל ידי לבישתו יהיה מכובד בעיני הבריות, ויהיה לאנשים עונג ושמחה בחברתו. וכן האומר שיאכל וישתה, יש בזה מצוה כי על ידי אכילתו יהיה לו כח ובריאות לעבודת ה'. ועוד, שצריך לברך על אכילתו. ואפילו האומר שילך לטייל גם כן יש בזה מצוה, שעל ידי הטיול מבריא את גופו ונותן לו כח וחוזק בעבודת ה'. מבואר מדבריו, שאפילו על דברי רשות צריך אדם לומר 'בלי נדר'. וכן כתב בתשובת התעוררות תשובה (יו"ד סי' קכ).
אולם החפץ חיים בספרו אהבת חסד (ח"א פ"א, נתיב החסד אות יח) כתב, שדווקא אמירה לעשות מצות עשה גמורה ומפורשת יש בה משום נדר, אך כשאומר לעשות עם חברו חסד, או שאר מצות עשה שאינה מפורשת אין בה משום נדר. וכתב האהבת חסד שמטעם זה אם אמר שישאיל כלי או ילוה ממון לאדם עשיר, אין איסור לחזור בו משום נדר שעל השאלת כלים לעשיר אין מצות עשה מיוחדת.
ומה שאין העולם נזהרים לומר בלי נדר על כל סרך מצוה שאומרים שיעשו, ביאר בתשובת התעוררות תשובה (שם) שכיון שאילו היו יודעים שאמירה זו מחייבת אותם לקיים, לא היו אומרים זאת, וממילא דבריהם כמו נדר בטעות. וכן הכריע בספר כל נדרי (פנ"ח ה"ו).
סיכום: יש לאדם להזהר הרבה מאיסור נדרים ושבועות, ואם אמר שיעשה איזה דבר מצוה חייב לעשותו, אלא אם כן אמר 'בלי נדר'. אבל על דברי רשות ראוי לאדם להרגיל את עצמו לומר בלי נדר, כי יש הרבה דברים הנראים דברי רשות, אך תכליתם היא מצוה. ולכן נהגו לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים.