הלכה בפרשה – וישב – הלכות חנוכה

בברייתא במסכת שבת נאמר שמדליקים את הנרות “עד שתכלה רגל מן השוק”, ובגמרא יש לכך שני פירושים:

א. ניתן להדליק רק עד שתכלה רגל מן השוק. ב. צריך להדליק נרות בשיעור זמן של “עד שתכלה”.

להלכה יש להדליק עד שתכלה רגל מן השוק, דהיינו עד חצי שעה מהשקיעה או מצאת הכוכבים, אך יש ארבע סיבות שעל פי כל אחת מהן ייתכן שניתן להדליק נרות גם לאחר מכן:

ייתכן שהלכה כפירוש השניבגמרא, שאין הגבלה לזמן ההדלקה (תוספות, רא”ש).

ייתכן שהלכה כפירוש הראשון בגמרא, אך הגבלת הזמן נאמרה רק לכתחילה (רשב”א).

ייתכן שהלכה כפירוש הראשון, אולם כאשר יש פרסומי ניסא לבני הבית אפשר להדליק גם לאחר שכלתה רגל מן השוק (ר”י).

ייתכן שהלכה כפירוש הראשון , אולם כיום הזמן ש”תכלה רגל מן השוק” ארוך יותר.

נשים לב להבדלים בין הסיבות: לפי שתי הסיבות הראשונות, הדלקה לאחר חצי שעה היא הדלקה בדיעבד, אולם היא אפשרית במשך כל הלילה ואפילו אם אין פרסומי ניסא אפילו לבני הבית. לפי שתי הסיבות האחרונות, הדלקה לאחר חצי שעה אפשרית לכתחילה כיוון שעדיין יש פרסומי ניסא, אולם היא אפשרית רק כאשר יש פרסומי ניסא לבני הבית או לבני רשות הרבים.

פסיקת מרן  השולחן ערוך והרמ”א

להלכה, השולחן ערוך (תרע”ב, ב) פוסק שלכתחילה יש להדליק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים (כשיטת הרמב”ם), אולם בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת התוספות והרא”ש (סיבה א’), ולכן אפשר להדליק כל הלילה, עד עלות השחר (משנה ברורה ס”ק יא). באופן פשוט לדעתו אין הכרח שבני הבית יהיו ערים בשעת ההדלקה, כי לשיטה זו לא חייבים פרסומי ניסא כדי להדליק.

לעומת זאת , הרמ”א (שם) פוסק מעיקר הדין כדעת ר”י (סיבה ג’), שכאשר שמדליקים בפנים אין חובה להקפיד להדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. לפי זה גם בימינו, כשמדליקים בחוץ, ניתן לכתחילה להדליק אחרי חצי שעה כל זמן שיש פרסומי ניסא בהדלקה (לבני הבית או לבני רשות הרבים). עם זאת, גם לדעת הרמ”א “טוב ליזהר גם בזמן הזה” ולהדליק נרות לפני שתכלה רגל מן השוק, שהרי כשמדליק בפתח הבית בשעה מוקדמת יש בכך יותר פרסומי ניסא . לכן גם בימינו יש מעלה להדליק בזמן הראשון .

הדלקה מאוחרת – הלכה למעשה

למעשה, לכתחילה יש להקפיד להדליק בזמן. נכון לתכנן מראש את היום כך שכל בני המשפחה יתאספו יחד בזמן השקיעה או צאת הכוכבים וידליקו נרות בזמן. עם זאת, אם מידי פעם ההדלקה מתאחרת בגלל פעילות משמעותית או שיש קושי לעזוב מוקדם את העבודה וכיו"ב, ניתן להדליק נרות גם בשעה מאוחרת יותר בברכה,

וכך פסק מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א  זמן הדלקת נרות החנוכה הוא בצאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת החמה, לא מאחרים ולא מקדימים, ונמשך זמנה עד שתכלה הרגל מן השוק, דהיינו כמו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. וצריך ליתן שמן בנרות שיעור שתדלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומכל מקום אם לא הדליק בתחלת הלילה, מדליק והולך כל הלילה בברכה, כל זמן שלא עלה עמוד השחר. ואין לחוש בזה לספק ברכות, מאחר שכך המנהג להדליק בברכה גם אחר חצי שעה מצאת הכוכבים. ואם לא הדליק עד שעלה עמוד השחר, ידליק אז בלי ברכה

אם מדליקים בזמן שעדיין יש אנשים ברחוב (כלומר עד תשע או עשר בלילה), ניתן לנהוג כך לכתחילה כשיש סיבה טובה לדחיית ההדלקה, בפרט לאור האפשרות שזמן ההדלקה בימינו ארוך יותר מחצי שעה, ולכן לכל הדעות ידליק בברכה.

אם מדליקים בזמן שכבר אין אנשים ברחוב אך יש אנשים ערים בבית, אפשר לדחות את ההדלקה בשעת הצורך ולהדליק בברכה מאוחר, אך להשתדל להקפיד להדליק באופן שבני הבית יראו את הנרות הדולקים (ולא מחוץ לבית), כדי שיהיה פרסומי ניסא לבני הבית.

כל זאת לדעת הספרדים אולם על פי הרמ”א, הסיבה שניתן להדליק בשעות מאוחרות, כשאין מי שנמצא ברחוב, היא שההדלקה בשעות אלה מיועדת לבני הבית (סיבה ג’). לכן עקרונית אם יש מבני ביתו ערים ידליק בברכה, ואם לאו ידליק בלי ברכה (משנה ברורה).

 עם זאת, לדעת פוסקים אשכנזים רבים (שו”ת אגרות משה, או”ח, הגרש”ז אויערבך), אם אין ברירה ניתן להדליק בברכה גם אם כל בני הבית ישנים, וניתן לנהוג כך למעשה .

חשוב להדגיש: הצורך בכך שבני הבית יהיו ערים נאמר רק לגבי מי שמדליק מאוחר. מי שמדליק בזמן, בוודאי צריך להדליק בברכה אפילו אם הוא לבד, כיוון שזוהי עיקר התקנה ויש בכך פרסום הנס לעצמו.

זמן ההדלקה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות

טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד להדלקת הנרות. לפיכך נכון להקדים את תפלת המנחה להדלקת נרות החנוכה.

ולכן נהגו רבים להתפלל תפלת מנחה בשעה מוקדמת ביום ששי, ואחר כך חוזרים לבתיהם, ומתארגנים לכבוד שבת, ומדליקין נרות חנוכה, ושוב חוזרים לבית הכנסת לתפלת ערבית. אומנם אין לבטל תפילה במניין על מנת להתפלל תפילת מנחה של ערב שבת מוקדם.

האם בערב שבת יש להקדים נרות שבת או נרות חנוכה?

 מצד אחד, תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם, ואם כך צריך להדליק נרות שבת תחילה (רמב”ן ורשב”א שבת כג:). מצד שני, כיוון שייתכן שמקבלים שבת בהדלקת הנרות, יש להעדיף הדלקת נרות חנוכה תחילה, וכך סבור בה”ג.

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרע”ט) שיש להדליק תחילה נר חנוכה ורק אחר כך נר שבת, משום שאף החולקים על בה”ג מודים שמי שרוצה להדליק תחילה נר חנוכה רשאי לעשות זאת ( והבן איש חי, חנוכה אות כ, כותב שיש לכך טעם על פי הסוד).

זמן הדלקת הנרות

בערב שבת מותר להדליק נרות חנוכה כבר מפלג המנחה, ומברכים על הדלקה זו מפני שאין אפשרות אחרת להדליק בערב שבת (מגן אברהם תרע”ט, ס”ק ב, בשם תרוה”ד סימן ק”ב) או מפני שזהו הזמן העיקרי בו תיקנו חז”ל להדליק בערב שבת (ברכי יוסף תרע”ב, ס”ק א). למעשה, מומלץ להדליק נרות חנוכה בערך עשרים וחמש דקות  או חצי שעה לפני השקיעה. באופן זה ניתן להספיק בנחת גם את הדלקת נרות חנוכה, וגם את הדלקת נרות שבת בזמנם.

כמו כן צריך לתת את הדעת על הקדמה זו ולכן צריך לתת שמן או להניח נרות שיהיו ארוכים דיים בערב שבת, בכדי שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי זמן צאת הכוכבים.

הלכה בפרשה – וישב – הלכות חנוכה