הכסף גדל על העצים? איך באמת נוצר הכסף?

​בשבוע שעבר דיברנו על איך הכסף הפך לשטרות ומספרים דיגיטליים, והזכרנו את "הצורף" – האיש העשיר בעיירה שאנשים הפקידו אצלו את כספם וזהבם למשמרת. השבוע ניקח את הסיפור הזה צעד אחד קדימה ונראה איך אותו צורף גילה, כמעט בטעות, את הסוד הגדול ביותר של הבנקאות המודרנית: היכולת לייצר כסף.

ההתחלה התמימה

בהתחלה, הצורף שלנו היה אדם ישר. אנשים הפקידו אצלו זהב, והוא שמר עליו בכספת המוגנת. כשאנשים אחרים ביקשו הלוואה, הוא הלווה להם מההון האישי שלו והרוויח ריבית יפה. העסקים פרחו והמוניטין שלו הרקיע שחקים.

התגלית המפתיעה

אבל אז הוא שם לב לנתון מעניין: בכל רגע נתון, רוב הזהב של המפקידים פשוט "שכב" בכספת ללא מעש. נניח שהיו לו מאה מפקידים שונים, כל אחד עם 100 מטבעות זהב; זה אומר שבכספת נחו 10,000 מטבעות. אבל סטטיסטית? ביום ממוצע, בקושי עשרה אנשים באו למשוך את הזהב שלהם, ובמקביל אנשים אחרים הפקידו פקדונות חדשים.

​הצורף התחיל לעשות חשבון מהיר: "אם רק אחוז קטן מהמפקידים מגיעים ביום מסוים, למה שכל הזהב הזה יעלה אבק? אני יכול להלוות את רובו לסוחרים, להרוויח ריבית על כסף שבכלל לא שלי, ועדיין יהיה לי מספיק בכספת למי שבא למשוך!"

​וכך הוא עשה. הוא החל להלוות את כספי המפקידים ללא ידיעתם. המפקידים היו בטוחים שהזהב שלהם מוגן, הלווים קיבלו הון להשקעה, והצורף הכפיל את רווחיו. השיטה עבדה מושלם, כל עוד כולם סמכו עליו.

הקסם הגדול: המעבר לנייר

השלב הבא היה המהפכני באמת. כמו שסיפרנו בשבוע שעבר, אנשים הבינו שזה מסורבל ומסוכן לסחוב שקי זהב כבדים לכל עסקה. במקום שהצורף יתן זהב פיזי, הוא החל לתת "שטרי חוב" – פתקים רשמיים בחתימתו המצהירים: "למחזיק פתק זה יש אצלי בכספת 100 מטבעות". הציבור, שסמך על עושרו של הצורף, קיבל את הפתקים הללו בשמחה. סוחרים החלו להעביר את הפתקים מיד ליד כתשלום, והפתק הפך לכסף.

ההברקה (או ההונאה?)

ערב אחד, כשהצורף עבר על הספרים, ההבנה הכתה בו: "אם אנשים משתמשים רק בפתקים וכמעט לא באים לבקש את הזהב האמיתי – למה אני מוגבל לכמות הזהב שיש לי בכספת?".

הוא החליט על ניסוי. היו לו 10,000 מטבעות בכספת, וכנגדם פתקים באותו סכום. אבל אז, הוא לקח עט וכתב פתקים חדשים בשווי 5,000 מטבעות נוספים ונתן אותם כהלוואות. באותו רגע היסטורי, הצורף בעצם ייצר כסף חדש, יש מאין.

​התוצאה הייתה מדהימה: הכלכלה בעיירה פרחה. היו יותר "אמצעי תשלום" בשוק, החנווני הרחיב את החנות והנגר בנה בית. כולם הרוויחו, והצורף התעשר מהריבית על כסף שמעולם לא היה קיים, והמשיך לכתוב עוד פתקים ולחלק עוד ועוד הלוואות.

הנפילה הכואבת

עד שיום אחד, תקרית קטנה שינתה הכל. שמועה התפשטה בשוק שהצורף מחלק יותר מדי פתקים. הספק החל לכרסם, וביום ראשון בבוקר הגיעו עשרות אנשים לפדות את הפתק שהחזיקו בזהב אמיתי. הצורף פתח את הכספת, והאמת נחשפה: היא הייתה כמעט ריקה ביחס לכמות הפתקים שבחוץ. מעטים קיבלו את כספם, אך השאר נותרו בידיים ריקות. האמון התרסק, והצורף גורש מהעיר כנוכל.

הבנקים של היום: אותו טריק, רק חוקי

הסיפור הזה נשמע אולי כמו סיפור מוסר, אבל זוהי בדיוק הדרך בה הבנקים של ימינו עובדים. רק שהיום זה חוקי, מפוקח, ונקרא בשם המכובד: "בנקאות ברזרבה חלקית".

​קחו לדוגמה את המשכנתא שלכם. כשאתם לוקחים מהבנק מיליון שקלים לדירה, הבנק לא לוקח את הכסף הזה מחשבון החיסכון של השכן שלכם, וגם לא מחשבון כזה או אחר של הבנק עצמו. הבנקאי פשוט מקליד במחשב "1,000,000 ₪" בחשבון שלכם. באותו רגע, נוצרו מיליון שקלים חדשים בעולם. זהו כסף דיגיטלי שנוצר כנגד ההתחייבות החוקית שלכם להחזיר אותו בעתיד.

אז איך 100 שקל הופכים ל-1,000?

זה נקרא "מכפיל הכסף", וכך זה עובד:

  1. ​אתם מפקידים 100,000 ₪ בבנק א'.
  2. ​הבנק שומר בצד רק חלק קטן (נניח 10%) כרזרבה, ומלווה 90,000 ₪ לעסק אחר.
  3. ​העסק משלם לספק, שמפקיד את ה-90,000 ₪ בבנק ב'.
  4. ​בנק ב' שומר רזרבה ומלווה הלאה 81,000 ₪… וכן הלאה.

​בסוף התהליך, הפיקדון המקורי שלכם יצר במערכת כמעט מיליון שקלים שמניעים את הכלכלה.

למה זה לא קורס? (בדרך כלל)

כדי למנוע את גורלו של הצורף, בנק ישראל מפעיל רשת ביטחון הדוקה:

  • הלימות הון: הבנקים מחויבים להחזיק הון עצמי אמיתי ביחס מסוים לכמות ההלוואות שהם נותנים , ככה שבעיקרון הם לא יכולים לייצר כמה כסף שהם  רוצים.
  • פיקוח הדוק: בניגוד למדינות אחרות, בישראל הפיקוח על הבנקים נחשב שמרני ונוקשה מאוד, מה שמונע מהבנקים לקחת סיכונים מיותרים.
  • ועוד הגבלות ששומרות על הבנק

אבל הסכנה תמיד קיימת

רק לפני כשנתיים וחצי  ראינו את "סיליקון ואלי בנק" (SVB) בארה"ב קורס תוך 48 שעות. שמועה בטוויטר גרמה ללקוחות למשוך 42 מיליארד דולר ביומיים. מה שנקרא "ריצה אל הבנק" שהוכיחה ששום רזרבה לא תעזור אם הציבור מאבד אמון.

בשורה התחתונה

הכסף אומנם לא גדל על העצים, אבל הוא מיוצר על ידי הבנק. הכלכלה שלנו היא מגדל קלפים מפואר של הבטחות דיגיטליות. רוב הכסף שלכם הוא רישום מחשב בלבד. המערכת הזו יציבה וחזקה כל עוד אנחנו מאמינים בה. הצורף אי שם בעבר גילה את הסוד, ואנחנו חיים אותו בכל יום מחדש מה שמזרים מלא כסף לכלכלה, ממריץ את המשק ומשפר את האיכות חיים של כולם.

חג חנוכה שמח!

כאן כדי להקשיב

למאמרים נוספים