רב העיר באר שבע
הגאון הגדול הרב אברהם דרעי שליט"א
זהו, אנחנו אחרי מתן תורה: הקולות, הברקים, העשן ואש!! המופע הסתיים, החיים מתחילים. יש פתיחות שלא נמדדת בגודל המעמד, אלא באיכות ההקשבה. לא בכמה אמרת, אלא במה בחרת שלא לומר. לא בעוצמת הקול, אלא בעומק האחריות. כך נראית הנהגה שנבנית לאט, מתוך איפוק ובשלות פנימית.
פרשת משפטים היא לא פרשה של כותרות. אין בה ניסים גלויים, קולות, ברקים ושופרות. אלא דינים, גבולות, ופרטים קטנים של חיים. דווקא שם התורה מגלה את עומקה: איך אדם חי עם אנשים, איך הוא נזהר שלא לפגוע, ואיך הוא לוקח אחריות גם כשלא התכוון. נזק, גם בלי כוונה, הוא נזק. לא כדי להאשים, אלא כדי לעורר רגישות!!
אחרי ימי השובבי"ם, כשהלב עוד חם, התורה מבקשת שלא נסתפק בהתרגשות. היא מבקשת שנלמד לשים לב. למילה. להבעה. לשתיקה. לפעמים כל ההבדל בין בניין להריסה עובר בפרט קטן, בחוסר שמירה רגעי.
חז״ל לימדו אותנו שכסף הוא לא רק מטבע, אלא 'כיסופים'. רצון. תשוקה פנימית. ה“שפת אמת” מלמד שכאשר אדם “כורה בור” – יוצר חלל, שוגה, מחסיר, התיקון איננו רק במעשה, אלא בהשבת הכיסופים לבעליהם. "כסף ישיב לבעליו", להחזיר לבורא עולם לב שמכוון, מבקש, משתוקק. כשאדם לומד עוד עמוד, עוד קטע, כמה אתה מתמסר עליו? על מה ויתרת בשביל השיעור היומי שלך?
שאלו פעם את הרב בן ציון אבא שאול זצ״ל, מדוע חברו לספסל הלימודים, מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל, הגיע להנהגה עולמית, ספרים בכל מקום, הכרה ותפוצה חוצה מגזרים, בעוד הוא עצמו נשאר צנוע ושקט. הגיע להכרה רחבה אבל לא כמו שלו. הרב בן ציון חייך ואמר: “ההבדל לא היה בכישרון. כשהיינו צעירים בישיבה, בבוקר, בחור רגיל היה אוכל לחם עם חמאה. לי היה זמן למרוח את החמאה בנחת. לחכם עובדיה לא היה זמן, הוא אכל חתיכת לחם, כדי להשביע את הגוף ורץ ללמוד”. משפט קטן, הבדל של כיסופים.
בדור שלנו לא מחפשים קיצוניות. מחפשים דיוק. אדם שמפרגן כשאפשר, שותק כשצריך, מרים את מי שלצידו, ונזהר בכבודו של האחר. זו לא חולשה, זו הנהגה. זה לא ויתור, זו אחריות.
פרשת משפטים מחנכת אותנו לחיים של גבול. גבול שמגן, חוק שמייצב, יעד שנותן כיוון. הנהגה כזו איננה נוצרת ביום אחד, אלא בבחירות קטנות, יום אחר יום. ממש כמו אימון ספורטיבי, רק של הנפש, של הרגש.
ומתוך המקום הזה, בענווה ובלב פתוח, אפשר לצאת לדרך. דרך של תורה שחיה בפרטים, של אהבת אדם, של אחריות, ושל כיסופים שקטים המכוונים את החיים כולם – צעד אחר צעד.
אלה המשפטים אשר תשים… לפניהם! שים את הניואנסים, הדקויות והחוקים האלה לפניי הרצונות שלך, "לפניהם". שנזכה לכסוף לעבודת ה'. למשוך אור וחסד ממתן תורה אל החיים הפרקטים, אל היום יום. לחיות את ה' יתברך באמונה טהורה וכיסופים לעבודת הבורא. שבת שלום ובשורות טובות.