שאלה: אדם שיש לו הוראת קבע למוסד תורני כל שהוא, האם יכול לבטלה ?.
תשובה: ראשית יש להקדים גודל מעלת הצדקה. שהמקור לשפע ולעושר, נובע מנתינת הצדקה, וכדברי השו"ע (יו"ד סי' רמז ס"ג) לעולם אין אדם נעשה עני מנתינת הצדקה, ולא יקרה דבר רע או נזק על ידה. וכתב בספר קב הישר (פרק כב) מצוה רבה להראות פנים מסבירות, פנים של אהבה ורצון בפני עניים ודלים ואביונים, וזהו רצון הבורא יתברך, ובפרט המאכסן בביתו עניים הגונים, זוכה להרבה דברים, ונשים עקרות נפקדות בזכות שמפרנסים ומכלכלים עניים הגונים לשם שמים.
ובספר בית הלוי עה"ת (סוף פרשת תרומה) כתב, בשעה שנותנים צדקה לעני נמצא שמקיים בעני מצוות צדקה, אז העני הוא ממש כמו בחינת אתרוג בשעה שנוטלו כדי לצאת בו ידי מצוה, שחלה עליו קדושת המצוה שאסור בהנאה ובתשמיש של חול ואסור לנהוג בו מנהג בזיון, כן העני ממש בעת שנותנים לו הצדקה אסור לתת לו בבזיון חלילה, והוא איסור תורה.
וכאשר אדם חותם הוראת קבע למוסד תורני, מעלת הצדקה היא גדולה ועצומה, שתומך בתורה ולומדיה, וברור שכאשר הוראת הקבע הוגדרה בשעת החתימה לזמן מוגבל, ברגע שהסתיים זמנה אין חיוב הלכתי להמשיך את הוראת הקבע. ואם אותו מוסד תורני ממשיך לקחת מכספו למטרה שאליה גבו לאחר הזמן שנקבע, יכול להפסיקם בכל עת. ואע"פ שמחל להם על שמושכים מחשבונו יותר ממה שסוכם ביניהם, מכל מקום מותר לו להפסיקם מיד כשירצה, מאחר שהם נוהגים שלא כדין.
ומה שעלינו לברר אם נחתמה הוראת קבע בלא זמן מוגבל, וכן האם יכול לבטלה באמצע כאשר אינו יכול לעמוד בתשלומים.
בספר באורח צדקה (עמ' רל) כתב בשם הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל, שסתם הוראת קבע היא לשנה. ויש מפוסקי זמננו שהורו, שלאחר שעבר זמן שאומדן דעת שלא נתכוון להמשיך חיובו, רשאי להפסיק את הוראת הקבע, ולא נחשב כנדר שצריך התרה. אבל לדעת הגאון רבי יוסף אלישיב זצ"ל, מי שהתחייב בסתם, סתם התחייבות היא לתמיד, ואינו רשאי לבטל אלא אם כן יעשה התרה. ולכן כל מי שחותם הוראת קבע, יתנה בכתב או בעל פה שדעתו לבטלה מתי שירצה, ואם לא התנה כן, יפנה לחכם שיעשה לו התרה, מכיוון שברגע שאדם מתחייב לתת צדקה הרי הוא נדר, ולכן כדי להפסיק לתת צריך לעשות התרת נדרים. ובספר כל נדרי (עמוד קמ הערה נה) כתב, שבמצב שיש אומדנא שלא רצה לתת בלי הפסקה כמו שמצוי הרבה פעמים, אף לדעת הרב אלישיב זצ"ל רשאי להפסיק ללא התרת נדרים.
והוסיף בספר צדקה ומשפט (עמוד קא) שמה שיש בטופס ההוראה לחיוב החשבון, סעיף שהרשות בידו לבטל את ההוראת קבע, אינו מועיל לעניין הנדר, והכוונה בסעיף זה הוא כעין זכות ביטול צ'יק. אלא אם כן התכוון בפירוש בשעת ההבטחה לתת הוראת קבע שיוכל לבטל אותה בכל עת שירצה.
ובספר מקור נאמן (עמוד קסו) כתב, שמי שחתם על הוראת קבע למוסדות תורניים, וכעת רוצה להעביר את הוראת הקבע למוסדות אחרים העוסקים באותה פעילות, מותר לעשות כן באופן שמדובר בנזקקים יותר, או שהם עניי עירך שהם קודמים לבני עיר אחרת.
סיכום: הנותן הוראת קבע למוסד תורני יעשה תנאי בכתב או בעל פה שיכול לבטלה מתי שירצה, ואם הוראת הקבע לזמן מוגבל שמסתיים זמנה אין צריך להאריך את הוראת הקבע. ואם נתן הוראת קבע לזמן בלתי מוגבל ורוצה להפסיקה כי אינו יכול לעמוד בתשלומים, ילך לחכם שיעשה לו התרת נדרים, ולאחר מכן יבטל את הוראת הקבע.
בשעה טובה יצא הספר "עולת מזבח" חלק שני, להזמנות – 0548598711